תגית: רחלי זוסימן

God Save the Queen

רגיל

–          מיקולה, תאר לך שהיית עכשיו בן עשר.
–          כן! מיקולה ממש אבל ממש רוצה להיות בן עשר.
–          ברור, כי אם היית בן עשר היית בוגר, מנוסה, עשיר בחוויות ומוכר בכל האינטרנט.
–          לא בגלל זה. אם מיקולה היה בן עשר היית כבר קונה לו אייפון!

קולטים? אני מנסה לנהל שיחה פילוסופית, ולמפלצתון הזה יש רק מתנות בראש.
ולמה בכלל התחלתי עם זה? כי הפוסט של היום מוקדש כולו למישהי מיוחדת שחוגגת עשר שנים תמימות לשני הבלוגים השווים שלה. בסוף הפוסט אפילו מחכה לה הפתעה. אני גאה להציג את פרוייקט:

10yearsproject
לחצו על התמונה כדי לקרוא עוד על הפרוייקט

אם יצא לכם אי פעם לקרוא את הבלוג פשוט מבשלת, ולשאוב משם רעיונות למתכונים מעניינים (ולאחרונה באוריינטציה טבעונית…), או את הבלוג האישי-משפחתי-גיקי עפיפונים, ולהכנס לעולמה של אמא-מחוננת-לילד-מחונן, אז בטח יצא לכם להכיר את רחלי. ואם לא, אז אתם הולכים להכיר אותה עכשיו.

 זאת רחלי.

995835_10151645195695349_2141313266_n

לא ברור לי איך היא מצליחה להתמיד ככה, אבל מזה עשר שנים (10!!!) שרחלי כותבת שני (2!!!) בלוגים, ומתחזקת קהילת מעריצים וקוראים לא קטנה בכלל. מלכה או לא?
חגיגות העשור האלה גרמו לי לחשוב מה יהיה עם הבלוג שלי ועם מיקולה כשהוא יחגוג עשר שנים. חוץ מזה שהוא ירצה אייפון כמובן.

 את רחלי הכרתי כשהיא באה אלי לסדנת לֶבֶד, והכינה לבנים שלה את האנגרי בירד החמוד הזה.

DSC_0684

 בסדנה דיברנו על בישולים, ילדים, פייסבוק, יצירה ועוד ועוד, וגילינו שיש לנו המון נושאי עניין משותפים. מאז אנחנו נפגשות בערך כל יום-כל היום בפייסבוק, קוראות אחת את השנייה וגם נפגשות מדי פעם.

 הנושא אולי הכי חשוב שגיליתי שמשותף לנו הוא האהבה לממלכה המאוחדת, ובעיקר לבירתה לונדון. אם יש עיר בעולם שעכשיו (עכשיו! עם הפיג'מה) הייתי עוברת לגור בה, זו לונדון. שתי הלהקות האהובות עלי הן הביטלס וקולדפליי. בכלל, היה הרבה יותר מוצלח אם המנדט הבריטי היה נשאר כאן בארץ, ורצוי לעד. כולם פה היו הרבה יותר מנומסים.

פעם אפילו הייתי חולמת על דוכס בריטי עם מבטא של קולין פירת', שידהר לעברי על סוס לבן, ירים אותי בזרועותיו (תוך כדי דהירה), יקח אותי לארמונו שבעיירה קנטרברי, יישא אותי לאישה בטקס מלכותי, ומשם נמשיך לחיים משותפים בדירתו השיקית שבשכונת נוטינג היל המגניבה שבלונדון. זה לא קרה. לא שאני מתלוננת, אבל רק לשם הסיכוי שזה יקרה, קניתי לי כרטיס טיסה לדצמבר, וזאת תהיה לי הפעם השלישית בעיר היפה בעולם. טוב, נו, כנראה שזה לא יקרה העניין עם הדוכס. גם סער בא איתי.

 מזכרות מלונדון
קצת מזכרות מהטיול הקודם ב-2003

ולמה אני חופרת לכם על לונדון? כי במסגרת הפרוייקט של רחלי, בחרתי לי פוסט אחד להשראה מתוך הבלוג שלה, וכחובבת בריטניה מושבעת, איך יכולתי לבחור פוסט אחר מאשר מסיבה בריטית לכבוד ה-Diamond Jubilee של המלכה אליזבת'? בפוסט הזה מסופר על חגיגות שישים שנות מלכות למלכה אליזבת' (60!!!). רחלי לא הסתפקה בלקרוא על החגיגות באינטרנט, והחליטה לעשות מסיבה משלה. בפוסט הזה, רחלי גם מפליאה בכישורי הבישול שלה, וגם מתהדרת ביכולות הפקת אירועי הקונספט שלה, והפעם בסגנון בריטי, אלא מה?

 כל הכחול/אדום/לבן הזה סחרר אותי (לטובה). בסוף, לאחר סיעור מוחין עם עצמי, יצא שאני + רחלי + בריטניה + יצירה + האייפון של מיקולה, הולידו את זה:

איקסים1 איקסים2

 מה זה? זה קאבר (כיסוי, למתקשים) לסמסונג גלקסי S2, שרקמתי עליו את דגל בריטניה ברקמת איקסים הכה-טרנדית, מתנה לרחלי ולטלפון שלה!

–          לירון, את רצינית?
–          מה, מיקולה, לא אהבת?
–          מיקולה אהב. למרות שהיה עדיף שיהיה לה אייפון. אבל אף אחד לא מושלם.
–          אז מה הבעיה?
–          את באמת הולכת לתת לה את הכיסוי הזה מתנה?
–          למה לא?
–          כשהיא מפרסמת מתכון בבלוג שלה, היא גם מבשלת לך אותו???
–          אמממ. לא.
–          יפה. שתרקום לבד!

בסוף התפשרנו שנשאל את רחלי מה היא מעדיפה – את הקאבר המוכן, או קיט (ערכה, למתקשים) שמכיל קאבר מחורר, הוראות הדרכה לרקמת איקסים של דגל בריטניה, מחט וחוטים בצבעים מתאימים – כדי שתוכל לבלות אחה"צ נינוח של תרפיה ברקמה, תוך שתיית תה מספלי חרסינה עדינים. אז רחלי, מה את מעדיפה?

אגב, גם אתם יכולים לרקום לעצמכם קאבר של דגל בריטניה. או של דגל ערב הסעודית, או ווטאבר, מה שעושה לכם את זה. בעצם, אתם יכולים לרקום כמעט כל איור שתמצאו בגוגל. בואו לראות איך עושים את זה עם הקיט שלנו.

אני בינתיים הולכת לתכנן את הגיחה הבאה ללונדון, ולמצוא את כל המקומות הכי מיוחדים – כדי לשתף אתכם בהם, כמובן, כשאחזור. זה הולך להיות עוד שלושה חודשים, אז כדאי שתירשמו לעדכונים מהבלוג כדי שלא תפספסו (נרשמים עם המייל בעמודה שבצד שמאל של האתר). יש למה לחכות 🙂

החמישייה הפותחת

רגיל

ששש.
אני שומעת את צעקות השמחה שלכם עד פה.
אבל זה שנגמר החופש הגדול והמפלצתונים הפרטיים שלכם כבר חזרו או עומדים לחזור לבית הספר ולגנים, זו עדיין לא סיבה להעיר את מיקולה. בכל זאת, הגיעה גם שעת השינה שלו, כי בכל זאת, גם הוא מחר מתחיל שנה חדשה בבית הספר למפלצות. ראיתם את הסרט? לא? אל תראו. עדיף לכם לנצור את התחושה המתוקה של הסרט הראשון (תאמינו לי, ראיתי אותו כ-3,579 פעם – הילדה מכורה).

אז מה אני עושה כאן בשעת צהריים מאוחרת, במקום לשנו"צ? אני אספר לכם.

היום זהו יום חג לבלוגרים. כן, גם לנו מגיע. כל השנה אנחנו כותבים פוסטים מושקעים, מחפשים את הנושאים הכי מעניינים, מתאמצים עם הבדיחות, מדייקים עם הלינקים, עושים אהבה עם הצילומים שלנו. יום אחד בשנה, גם לנו מותר לנוח מהעיסוק האובססיבי הזה בעצמנו, ולכתוב פוסט שלם שמוקדש כולו לבלוגרים אחרים.

קוראים לזה "בלוג דיי", וזה קורה היום.

בבלוג דיי, כל בלוגר שלא נולד אתמול/שלא עשו אותו באצבע/שמכבד את עצמו, ממליץ על חמישה בלוגים שהוא אוהב במיוחד. בדרך כלל נורא קשה לבחור, ותמיד יש בלוגים שיופיעו בכל רשימה, ואיכשהו אף בלוגר לא באמת מצליח לכתוב רק על חמישה בלוגים, כי איך אפשר? יש כל כך הרבה וכל כך טובים ויפים ומצחיקים ועצובים ונוגעים ללב.

עשיתי רשימה של כל מיני בלוגים שאני אוהבת, כדי לבחור מתוכם על מה לכתוב. אני מאשרת לכם הצצה חד פעמית למחברת שלי!

רשימה

(תראו איך השחלתי לכם בתת מודע עוד מלא בלוגים)

אני יודעת שאתם הכי אוהבים בעולם לקרוא אותי ואת מיקולה, אבל בלוג דיי זה בלוג דיי, ובסופו של דבר התגבשה לה הרשימה של חמשת הבלוגים שכדאי לכם לקרוא חוץ מאת שלי. הנה היא. תהנו.

1. כמה יופי, כמה צבע, כמה מקוריות, כמה השראה יש בבלוג של שרית וסתיו, הלוא הן "מיספטל" – הייטקיסטיות שיש להן זמן גם להיות אמהות וגם להיות מעצבות / צלמות / בשלניות / כותבות בחסד. רק מהמחשבה אני מתעייפת לשבוע, ורק מקריאת פוסט אחד שלהן אני מתעלפת ליומיים. נפלתי ברשתן כשנתקלתי לראשונה בפוסט הדגים הזה (שימו לב, זה הולך להיות קו מנחה כאן). להתאהב.

מיספטל

2. אמיתיוּת. יש מילה כזאת? אם כן, אז אילנה – "מְרַפְרֶפֶת מֵעַל קֶצֶף הַמַּיִם" – בטח המציאה אותה. גם כי השירים בבלוג שלה הם כאלה, כל כך אמיתיים וכנים, וטהורים וענוגים, וגם כי היא עצמה כזאת. מילים הן המומחיות של אילנה, והיא חוקרת אותן ומשחקת בהן וממציאה אותן מחדש ודולה כאלו שלא ידעתם שקיימות ושוזרת אותן בשירים מלאי נשמה.

 גם כאן יש דגים, בפוסט על חברות אמת.

אילנה

 3. יש מלא בלוגים של אוכל. מ-ל-א. אבל יש אחד שממש כיף לעקוב אחריו, כי הוא מהחיים, וכי הוא מתובל בהגיגים שכל אמא תתחבר אליהם. ומעכשיו, כל פעם שבא לי מתכון, אני הולכת קודם כל לחפש אצל רחלי ב"פשוט מבשלת", שמתחזקת אותו כבר שנים במקביל לבלוג המשפחתי שלה, "עפיפונים" (הא! השחלתי לכם עוד אחד!). כשחושבים על זה, המתכון הראשון שביקשתי מרחלי כשפגשתי אותה לראשונה, היה מתכון לסלמון.

הופה! מתחבר לתמת הדגים!

הנה המתכון שרחלי הציעה לי אז, והנה תמונה ממתכון נוסף של פסטה עם סלמון שבא לי להכין:

פשוט מבשלת

4. בא לכם עוד דגים? בבלוג "מאיוק" של מאיה יש אהבה גדולה ליצירה, לתפירה, לעיצוב וליופי שנוטף מכל תמונה ותמונה בבלוג שלה, המצולם לעילא ולעילא. מה לעשות, אאוט אוף פוקוס עושה לי את זה, בעיקר כשזה בא בגוונים פסטליים ובקומפוזיציות מושלמות, של יצירות מעשה ידיה של מאיה לתפארה. מצאתי פוסט מלפני שנתיים על עיצוב שולחן דגיגים לילדים לכבוד ראש השנה, ואם ארבעת הימים הבאים פנויים לכם לגמרי, יש סיכוי שעוד תספיקו. לעבודה!

מאיוק

5. אחרון וחביב מאוד ואפילו הרבה, הוא בלוג "הביתה" של עדי, דנה ותמר. כאן אין דגים, אבל יש בתים. בתים מרתקים, בתים מיוחדים, בתים של אנשים שאתה לא מאמין איך היה להם זמן לסדר כל כך יפה. אולי יום אחד אני אזמין את שלושת בנות הבלוג ואת הגר, הצלמת שלהן, לצלם גם את הבית שלי (זה בהנחה שנתלה כבר את כל המנורות). לשטוף את העיניים ולקנא.

בחרתי לכם בית כמו שהייתי רוצה שיהיה לי – כזה שכולו יהיה מעשה ידי, והכל בו יהיה מיוחד ויוצא דופן, כמו אצל תמר.

הביתה

האמת שהתעייפתי מכל היופי הזה. בטח גם אתם.
מזל שבלוג דיי הבא הוא רק בעוד שנה.