תגית: לבד

מה כתוב פה?

רגיל

 אני שמחה לבשר לכם כי חגיגות היומולדת של הדר, עליהן כתבתי בשבוע שעבר, הסתיימו, וחזרנו לשגרה. עכשיו, כל פעם שמישהו שואל אותה בת כמה היא, או מתי היה לה יומולדת, היא אומרת "נגמר לי היומולדת!". תכל'ס, לחגוג שלוש מסיבות יומולדת אחת אחרי השנייה, בשביל זאטוטה בת שנתיים, זה די מעייף… למרות שכל התפקיד שלה בהילולה הזאת היה להיות חמודה ולפתוח מתנות.

 ואני?
סגרתי את הקונדיטוריה הזמנית, וחזרתי לעבודה.

באחד הימים, מיקולה מצא על שולחן העבודה שלי את אותיות הלֶבֶד האלו:

מה כתוב פה

במשך יום שלם הוא ניסה להוציא ממני למה הכנתי אותן ומה לעזאזל כתוב פה. כל ניסיונותיי להסביר לו שזו הפתעה, ושברור לי שברגע שאגלה לו הוא ישר ירוץ ויספר לכולם, עלו בתוהו.

 DSC_0766

בהתחלה, הוא ניסה לבקש יפה.

DSC_0768

דגדגתי אותו, שיפסיק להציק לי. זה לא עזר. הוא המשיך ללחוץ.

DSC_0771

עמדתי בסירובי. הוא נקט בגישה מאיימת.

DSC_0772

אני מודה שקפצתי לרגע, אבל סתם כי הייתה דפיקה בדלת. זה היה הדוור.

כשחזרתי, מיקולה היה מוטל על הרצפה, ולידו הכיתוב הבא:

DSC_0773

–         מיקולה, קום מהרצפה, אני יודעת שאתה סתם עושה את עצמך.
–         (אין תגובה)
–         מיקולה… לפחות תעצור את הנשימה, כדי שזה ייראה יותר אמין.
–         (אין תגובה)
–         רוצה שאני אגלה לך מה כתוב פה?
–         כן!!!

סידרתי מחדש את האותיות, בסדר הנכון.

DSC_0775

מיקולה חייך. הוא מכיר היטב את כל השמות האלה, כי הם שייכים לכמה ילדים חמודים ומיוחדים ששנינו מאוד אוהבים: יולי ז., עידו מ., יונתן ש., איתמר ל., ומאיה ג..

DSC_0777

את האותיות, הסברתי למיקולה, אתלה על ענף עץ, וכל ילד יקבל השנה ליום הולדתו מובייל עם שמו,  בדיוק כמו המובייל הזה שהכנתי ליאיר:

מובייל יאיר1 מובייל יאיר2

רוצים גם? חפשו "מובייל שם" בחנות.

נפגש בשמחות!

מודעות פרסומת

כמעיין המתגבר

רגיל

– מיקולה, אתה יודע שכבר בדיוק חודש לא כתבנו פוסט???
– טוב, זה הגיוני, נולד לנו אחיין.
– ו…?
– לירון, תינוק חדש זה המון עבודה.
– מה כבר עשית, מיקולה? אפשר לחשוב שאתה זה שהחלפת לו חיתולים, קמת אליו חמש פעמים בלילה וטיילת איתו בכל הבית כדי שירדם סופסוף.
– לא, אבל מיקולה הכין לו הפתעה!

 אז זה אמנם לא לקח חודש, אבל מיקולה באמת הכין לאחיין החדש שלנו הפתעה.

 אבל נתחיל בסיפור.

 מעיין שלנו נולד בצהרי אפריל, אח שלישי למאור ומתן. זה קרה כל כך מהר, שאמא שלו אפילו לא הספיקה להגיד "אפידורל", וכבר הוא היה בחוץ (לטענתה היא אמרה "אפידורל" די הרבה פעמים, ובקול די רם אפילו, אבל הנתון הזה קצת פחות מתאים לסיפור). כשבאנו לבקר אותם בבית החולים, הדר נורא התרגשה, ורצתה לראות את התינוק החדש שוב ושוב. מעניין אם היא תתלהב ככה כשלה יהיו אח או אחות!

מעיין

את שמו של הרך לא גילו לנו, אבל קיבלנו שני רמזים:

 1. זה מתחיל באות מ', כמו אחיו הגדולים – מאור ומתן.
2. וזה שם שיכול להתאים גם לבן וגם לבת.

 אז את "משה" פסלנו על ההתחלה. "מרום", שם שאנחנו אהבנו ומאוד מתאים למשפחת חובבי התעופה שבנדון, גם ירד מהפרק, בשל הדמיון למאור. מנחם ורדי – כבר יש. גם מיכאל ורדי כבר יש. מטר? מיתר? משי? לא הסטייל שלהם. מאי? לא, טעות בחודש. מנדל? נו שוין…

– מיקולה!
– סליחה?
– מיקולה שם מצוין. זה במ', מתאים לבן ולבת, וזה אפילו שם של סלב.

אני די בטוחה שמיקולה התכוון למיקולה יאנוביץ' אזארוב, ראש ממשלת אוקראינה. אבל כנראה שגם השם הזה לא ממש יתאים לפיצקי הקטן. חשבנו וחשבנו, ובסוף זה הגיע: מעיין.

 מעיין הוא מבוע של מים מתוך האדמה […] בספרות, המעיין מסמל מקור נקי וטהור. (ויקיפדיה)

ישבנו, מיקולה ואני, וניסינו להחליט איזו מתנה תשמח את הקטנצ'יק.

– מיקולה, נראה לי שנביא לו צ'ק.
– לא טוב. הוא יקרע את זה.
– אולי בגד יפה?
– לא צריך. בשביל מה יש לו שני אחים גדולים?
– חיבוק?…
– קמצנית!

בין ההצעות שנפסלו (על ידי) היו גם: מכונית פורש, טיסה לברלין, פנטהאוז בהוד השרון, ארוחה במול-ים, ודגם לבנייה של גלקסיית שביל החלב. בסוף החלטנו – קובייה! גם רך, גם צבעוני, גם מרשרש וגם עם השם המקסים שבחרו לו הוריו.

צד אחד:

קובייה צד ראשון

צד שני:

קובייה צד שני

ובשתי הפאות העליונה והתחתונה תפרתי ברווזון קטן וחמוד.

קובייה מלמעלה

ברוך הבא לעולם, קטנצ'יק 🙂

אני גאה ונרגשת…

רגיל

אני גאה ונרגשת לשתף אתכם בסדנת הלֶבֶד הראשונה בעולם (או לפחות בכפר סבא), שהתקיימה אצלי הבוקר, בהשתתפות:

יעל גרזון
יעל גבריאלי
יעל קרנר
דורון קבלינסקי
אפרת לוי
מיה לב ארי
נועה פישר
וסער ורדי!

רק העובדה שהיו שלוש יעליות בסדנה אחת תרמה לכך שזו תהיה סדנה כיפית, יצירתית ומלאת אנרגיות טובות.
הנה הצצה קטנה לבוקר שהעברנו יחד…

כאן השולחן עוד היה מסודר...

כאן השולחן עוד היה מסודר…

עושים היכרות קטנה

עושים היכרות קטנה

DSC_0689

מקבלים השראה מהמוביילים שלי

DSC_0691

מתחילים לעבוד!

מתחילים לעבוד!

מציירים סקיצות

מציירים סקיצות

קצת חוט ומחט

קצת חוט ומחט

DSC_0703

DSC_0707

עוד קצת השראה... מזל שיש סמארטפון!

עוד קצת השראה… מזל שיש סמארטפון!

השראה מהכלבה מיקה

השראה מהכלבה מיקה

DSC_0717

DSC_0720

DSC_0721

DSC_0723

הנה, מתחילים לראות תוצרים!

הנה, מתחילים לראות תוצרים!

יעל החליטה לפרגן למיקה עצם

יעל החליטה לפרגן למיקה עצם

קצת עזרה מחברים...

קצת עזרה מחברים…

DSC_0736

יעל הזריזה כבר עשתה חציל אחד!

יעל הזריזה כבר עשתה חציל אחד!

והנה דובי מוכן!

והנה דובי מוכן!

DSC_0741

קצת גוזרים

קצת גוזרים

רגע של ייאוש!

רגע של ייאוש!

יש לנו גם גלידה...

יש לנו גם גלידה…

DSC_0755 DSC_0756 DSC_0759 DSC_0761

אנחנו כמעט מסיימות...

אנחנו כמעט מסיימות…

ועוד גלידה!

ועוד גלידה!

לב לינשוף של מאיה

לב לינשוף של מאיה

DSC_0811
DSC_0809 DSC_0815 DSC_0816

הדר עם הדובי שאבא הכין לה, בהשראת הדובי הגדול

הדר עם הדובי שאבא הכין לה, בהשראת הדובי הגדול

DSC_0827

גם מיקולה הצטרף לחגיגה

DSC_0838

פוני מקסים שדורון הכין לגמרי לבד

DSC_0828

הנה כולם עם התוצרים המהממים שלהם!

הנה כולם עם התוצרים המהממים שלהם!

רוצים להירשם לאחת הסדנאות הקרובות? הקליקו כאן לפרטים.

הכל התחיל בסל הירוק

רגיל

הכל התחיל בסל הירוק.

זה הסל הירוק.

הסל הירוק

כשהייתי קטנה, אמא שלי ישר זיהתה בי את הפוטנציאל היצירתי, כי הרי אני שמאלית, ושמאלים הם תמיד נורא מוכשרים (ככה היא אמרה). אצלנו בבית לא היו כבלים (למרות שחזרתי וביקשתי בכל יומולדת), לא היה כלב (גם את זה ביקשתי בכל יומולדת. לא עזר) ואסור היה להרביץ לאחים הקטנים. אבל היה את הסל הירוק.

היום, הסל הירוק עומד בעליית הגג אצל ההורים שלי, אי שם בצפון הארץ. הוא קצת בודד, קצת זנוח, מסביבו מזוודות ישנות ושקיות מלאות בדברים, אבל חקוקים בו זכרונות ילדות קסומים.
פעם, הסל הזה היה מלא בכל טוב. היו בו פאייטים קטנים בכל צבעי הקשת, מחטים, מסרגות, חוטי צמר, חוטי רקמה, חוטי תפירה, ריבועי לבד, גליונות סול צבעוניים, שקיות של אקרילן, ספוגים, פונפונים בכל הגדלים, מקלות של ארטיק, אבנים קטנטנות מכל מיני סוגים, נצנצים, עיניים זזות גדולות, עיניים זזות קטנות, גרבי ניילון ישנים, עטיפות של מתנות, סרטים, שאריות בדים, בריסטולים מגולגלים, מנקי מקטרות, חרוזים, צבעי גואש, מכחולים ועוד אינסוף אביזרי יצירה משובבי נפש.

אני כבר לא זוכרת אילו יצירות נפלאות עשיתי מכל הטוב הזה, אבל מה שבטוח – שם הכל התחיל…