תגית: יעל גרזון

מה כתוב פה?

רגיל

 אני שמחה לבשר לכם כי חגיגות היומולדת של הדר, עליהן כתבתי בשבוע שעבר, הסתיימו, וחזרנו לשגרה. עכשיו, כל פעם שמישהו שואל אותה בת כמה היא, או מתי היה לה יומולדת, היא אומרת "נגמר לי היומולדת!". תכל'ס, לחגוג שלוש מסיבות יומולדת אחת אחרי השנייה, בשביל זאטוטה בת שנתיים, זה די מעייף… למרות שכל התפקיד שלה בהילולה הזאת היה להיות חמודה ולפתוח מתנות.

 ואני?
סגרתי את הקונדיטוריה הזמנית, וחזרתי לעבודה.

באחד הימים, מיקולה מצא על שולחן העבודה שלי את אותיות הלֶבֶד האלו:

מה כתוב פה

במשך יום שלם הוא ניסה להוציא ממני למה הכנתי אותן ומה לעזאזל כתוב פה. כל ניסיונותיי להסביר לו שזו הפתעה, ושברור לי שברגע שאגלה לו הוא ישר ירוץ ויספר לכולם, עלו בתוהו.

 DSC_0766

בהתחלה, הוא ניסה לבקש יפה.

DSC_0768

דגדגתי אותו, שיפסיק להציק לי. זה לא עזר. הוא המשיך ללחוץ.

DSC_0771

עמדתי בסירובי. הוא נקט בגישה מאיימת.

DSC_0772

אני מודה שקפצתי לרגע, אבל סתם כי הייתה דפיקה בדלת. זה היה הדוור.

כשחזרתי, מיקולה היה מוטל על הרצפה, ולידו הכיתוב הבא:

DSC_0773

–         מיקולה, קום מהרצפה, אני יודעת שאתה סתם עושה את עצמך.
–         (אין תגובה)
–         מיקולה… לפחות תעצור את הנשימה, כדי שזה ייראה יותר אמין.
–         (אין תגובה)
–         רוצה שאני אגלה לך מה כתוב פה?
–         כן!!!

סידרתי מחדש את האותיות, בסדר הנכון.

DSC_0775

מיקולה חייך. הוא מכיר היטב את כל השמות האלה, כי הם שייכים לכמה ילדים חמודים ומיוחדים ששנינו מאוד אוהבים: יולי ז., עידו מ., יונתן ש., איתמר ל., ומאיה ג..

DSC_0777

את האותיות, הסברתי למיקולה, אתלה על ענף עץ, וכל ילד יקבל השנה ליום הולדתו מובייל עם שמו,  בדיוק כמו המובייל הזה שהכנתי ליאיר:

מובייל יאיר1 מובייל יאיר2

רוצים גם? חפשו "מובייל שם" בחנות.

נפגש בשמחות!

הבית שלנו

רגיל

הבית שלנו, בכפר סבא, הוא קודם כל הבית שלנו. הוא שלנו כי אנחנו גרים בו, ואנחנו אוהבים בו, ואנחנו מעצבים אותו בחוויות היום יום שעוברות עלינו. למרות שהוא לא מושלם, ולמרות שעדיין לא סיימנו לתלות את כל המנורות, ולמרות שעוד לא קנינו את זה ועוד לא קנינו את ההוא, ולמרות שאיכשהו, עם כל כמה שנסדר אותו, הוא תמיד יהיה טיפה מבולגן, ולמרות שתהרגו אותי, אבל אני לא מצליחה למצוא כמה מהצעצועים של הדר, לא משנה כמה ספות הזזתי – זה הבית שלנו ואנחנו מתים עליו.

אני רוצה לחלוק איתכם כמה מהדברים שיש לנו בבית. כמה דברים שהיו פעם במקום אחר, בקונטקסט אחר, וכשהם הגיעו אלינו הם פשוט נדבקו באופי של הבית והפכו, בטבעיות, להיות חלק ממנו.

נתחיל בשידה, שנראתה פעם ככה:

שידה חומה

השידה הזאת היתה הרהיט הראשון ששיפצתי. זו הייתה שידה חומה, סטנדרטית, שעמדה במסדרון אחד, ואז עברה למסדרון אחר, ולבסוף מצאה את עצמה בחדר השינה שלנו כדי לשמש כשידת טואלט. אז, החדר היה צבוע בשמנת וקיר אחד בבורדו. ניצלתי את שאריות הצבע לצביעת השידה, וחיפשתי רעיון לסטנסיל (שבלונה) מעניין.

– מיקולה, אם היית קיים אז, כששיפצתי את השידה, איזה סטנסיל היית מציע?
– של כלבלבים, ברור.
– למה דווקא כלבלבים…?
– זו שידת טואלט, לא?

כן. בהחלט. מזל שלא הקשבתי לו.
הלכתי על ענפים של דובדבנים במקום. את הידית המקורית שמרתי, וזו התוצאה:

שידה אדומה1 שידה אדומה2 שידה אדומה3

נמשיך לשולחן.

שולחן אקליפטוס1

התאהבתי בפרוסת גזע האקליפטוס הזו כשראיתי אותה שוכבת בודדה על רצפת הנגרייה של הנגר הסודי שלי. היא עלתה הון, והבטחתי לבן זוגי סער שבסוף זה יהיה שולחן סלון, כזה שאין לאף אחד אחר. רק לא אמרתי לו שזה ייקח שלוש שנים.

– זה היה לפני שמיקולה נולד, נכון?
– נכון, מיקולה, איך ידעת?
– כי אחרת זה היה לוקח לך שלושה שבועות!

תכל'ס, צודק. בסוף, אחרי ששייפתי את נשמתי יחד עם העץ (אז עוד לא הייתי לי המלטשת שיש לי היום), מילאתי את החריץ שבמרכז הפלטה בטונות של אפוקסי והנחתי בתוכו חלוקי נחל קטנטנים, הגיע השכן החביב שלי בן המאה (לערך), שיפוצניק ביום ורוצח סדרתי בלילה (אחרת, למה הוא צריך כזה ואן מפחיד?) ועזר לי לסיים את הפרויקט. שייפנו עם כלים כמו שצריך, הרכבנו רגליים מעץ, צבענו כמה וכמה שכבות של לכה, ו-Voilà!

שולחן אקליפטוס2 שולחן אקליפטוס3 שולחן אקליפטוס4

פריט נוסף שאהוב עלי בבית הוא הכרית הזאת.

כרית חומה

לצערי לא הצלחתי למצוא תמונה יותר טובה של הכרית, ששימשה הדום בבית של סבתא שלי לפני שנים רבות. תצטרכו לדמיין, שבתוך הבלאגן של דירת הסטודנטים שגרנו בה פעם, מסתתר מין פוף גדול וחום, קצת דומה להמבורגר ענק של 10 קילו בדרגת עשייה מדיום.

– לירון, יכול להיות שאמרת המבורגר?
– יש מצב. אתה רעב, מיקולה?
– אם את מזמינה, אז כן.

בסלון החדש שלנו, לא היה ספק שהכרית החומה זקוקה למהפך דחוף. נשאר לי די הרבה בד מהספסל הזה, וארגנתי בגרושים בסיס משאריות של הנגרייה השכונתית. יצא מדליק.

הדום1 הדום2

היום, ההדום הזה הוא באופן רשמי "הכסא של הדר". היא יושבת עליו כשהיא מציירת, מדביקה, משחקת ובעיקר כשהיא צופה בסרטים האהובים עליה: "מפלצות בע"מ" ו"פוגינים רוקדים" ("תזיזו את הרגליים", בדגש על סצנות של ריקודי פינגווינים המוניים).

פוגינים רוקדים

כן, כן, יש לנו הרבה סרטי DVD. כן, הכל מקורי. בהחלט, אישי היקר אספן כפייתי. וכן, יש לנו הכנה למקרן שיהיה ביום מן הימים.

ומי עיצב לנו את נישות הגבס ואת תאורת הלד מסביב לטלוויזיה ואת השידה ואת כל קונסטלציית הקולנוע הביתי שבתוך הקירות, ובכלל את כל הבית, אתם שואלים? ובכן, זוהי לא אחרת מאשר יעל גרזון, חברה יקרה בעבר, בהווה ובעתיד, שהיא מעצבת פנים מוכשרת ומדויקת מאין כמוה. תגידו שאני שלחתי אתכם.

ומה הפרויקט הבא? ובכן, מיקולה החתים אותי על הסכם סודיות, וכל מה שהצלחתי להדליף הוא התמונה הזאת, של פרוסות נפלאות מעץ זית עתיק ומיוחד, שהולכות להפוך בקרוב מאוד ל… [צונזר]

פרוסות עץ זית

אז זהו. זה הבית שלנו. מה שאני אוהבת בו זה שהוא כל הזמן חי, כל הזמן מתחדש, ושתמיד יש בו מקום לעוד רהיט משופץ, לעוד פסל, לעוד קישוט ולעוד חפץ יפה שמשמח אותי בכל פעם שאני עוברת לידו, כי אני יודעת שעשיתי אותו במו ידי.

אני מזמינה אתכם להביא אלי כל רהיט שאתם אוהבים ורוצים להעניק לו חיים חדשים. מיקולה ואני נשמח להירתם למשימה!

אני גאה ונרגשת…

רגיל

אני גאה ונרגשת לשתף אתכם בסדנת הלֶבֶד הראשונה בעולם (או לפחות בכפר סבא), שהתקיימה אצלי הבוקר, בהשתתפות:

יעל גרזון
יעל גבריאלי
יעל קרנר
דורון קבלינסקי
אפרת לוי
מיה לב ארי
נועה פישר
וסער ורדי!

רק העובדה שהיו שלוש יעליות בסדנה אחת תרמה לכך שזו תהיה סדנה כיפית, יצירתית ומלאת אנרגיות טובות.
הנה הצצה קטנה לבוקר שהעברנו יחד…

כאן השולחן עוד היה מסודר...

כאן השולחן עוד היה מסודר…

עושים היכרות קטנה

עושים היכרות קטנה

DSC_0689

מקבלים השראה מהמוביילים שלי

DSC_0691

מתחילים לעבוד!

מתחילים לעבוד!

מציירים סקיצות

מציירים סקיצות

קצת חוט ומחט

קצת חוט ומחט

DSC_0703

DSC_0707

עוד קצת השראה... מזל שיש סמארטפון!

עוד קצת השראה… מזל שיש סמארטפון!

השראה מהכלבה מיקה

השראה מהכלבה מיקה

DSC_0717

DSC_0720

DSC_0721

DSC_0723

הנה, מתחילים לראות תוצרים!

הנה, מתחילים לראות תוצרים!

יעל החליטה לפרגן למיקה עצם

יעל החליטה לפרגן למיקה עצם

קצת עזרה מחברים...

קצת עזרה מחברים…

DSC_0736

יעל הזריזה כבר עשתה חציל אחד!

יעל הזריזה כבר עשתה חציל אחד!

והנה דובי מוכן!

והנה דובי מוכן!

DSC_0741

קצת גוזרים

קצת גוזרים

רגע של ייאוש!

רגע של ייאוש!

יש לנו גם גלידה...

יש לנו גם גלידה…

DSC_0755 DSC_0756 DSC_0759 DSC_0761

אנחנו כמעט מסיימות...

אנחנו כמעט מסיימות…

ועוד גלידה!

ועוד גלידה!

לב לינשוף של מאיה

לב לינשוף של מאיה

DSC_0811
DSC_0809 DSC_0815 DSC_0816

הדר עם הדובי שאבא הכין לה, בהשראת הדובי הגדול

הדר עם הדובי שאבא הכין לה, בהשראת הדובי הגדול

DSC_0827

גם מיקולה הצטרף לחגיגה

DSC_0838

פוני מקסים שדורון הכין לגמרי לבד

DSC_0828

הנה כולם עם התוצרים המהממים שלהם!

הנה כולם עם התוצרים המהממים שלהם!

רוצים להירשם לאחת הסדנאות הקרובות? הקליקו כאן לפרטים.