תגית: יום הולדת

פיראטים VS. נסיכות

רגיל

כן, אני מודה.
יש לי פטיש לפיראטים.
תמיד היה.

אתם חייבים להסכים איתי בעניין הזה. אין מגניב ואקזוטי מיורד-ים קשוח, מסוקס, שטוף-שמש, למוד-קרבות, דובר אנגלית במבטא שמתגלגל על הלשון, אוחז בחרב מושחזת בידו האחת ומניף דגל גולגולת שחור-לבן בידו השנייה.

הבעיה היחידה היא שבסרטים עושים לכולם שיניים מזעזעות ומדביקים להם על הכתף תוכי שלא סותם ת'פה. קצת פחות סקסי ככה, הוליווד, לתשומת ליבך!

jack-captain-jack-sparrow-32570245-1920-796

על איך התחיל הרומן המתמשך שלי עם הפיראטים כתבתי בעבר בפוסט הזה, אז אתם כבר בטח בעניינים. לכן, לא פלא שכשהגיע היומולדת של בתי בכורתי בת השלוש, יצאתי למשימה, חדורת מוטיבציה שלא הייתה מביישת אף פיראט בדרך לאוצר האבוד.

אבל, מכיוון שבתי קטנתי היא, באורח פלא, נסיכה קטנה בהתהוות, שהצבע האהוב עליה הוא ורוד (רחמנא ליצלן), היה צורך להתחשב גם בזה.

בואו נגיד שכשראיתי את צלחות המסיבה המגניבות של HIPHIP, כל הדילמות נפתרו. גם פיראטים וגם ורוד במוצר אחד שהזמנתי מיד!

בעקבות הצלחות הגיעו גם כוסות ורודות, בעקבות הכוסות – מפיות פיראטים מצוירות, בעקבות המפיות – מטבעות שוקולד ומעמד לקאפקייקס והפתעות לילדים ומשחק חברה ועוד ועוד דברים שקשה מאוד להתנגד להם. בכל זאת, טובת הילדה עומדת לנגד עיני!

photo 1

מפה לשם מצאתי את עצמי מציירת כרישים אימתניים באמצע הלילה וגוזרת מפרשי נייר לסירות קאפקייק לפנות בוקר. במקום לגולל בפניכם את כל ההכנות להפקה, אני פשוט אראה לכם.

הורדתי טמפלייט של דגלי פיראטים מכאן

DSC_0481 (Copy)

 ועם קצת דבק סטיק הם הפכו לדגלונים לקישוט המנות

photo 3

זילפתי רק 200 נשיקות (בניגוד ליומולדת של שנה שעברה, אז יצאו לי 500)

photo 2

ציירתי וחתכתי כריש, שעתיד להפוך לשוס של המסיבה

DSC_0513

גזרתי מפרשים קטנים (טרפזים שחורים עם גולגולת חמודה באמצע) ונתתי להדר לצבוע בוורוד. זה העסיק אותה אחה"צ שלם (CHILD LABOR ALERT!)

DSC_0506 (Copy)

ויצאו מזה הקאפקייקים הכי הורסים בעולם, לפי המתכון הסודי של יעל

DSC_0522 (Copy)

את אותה גוגולת ציירתי בטוש על לוח פוליגל שעלה לי 10 שקלים, ובתוספת מקל של מגב – הרי לכם מפרש לספינה!

DSC_0001 (Copy)

כיסיתי במפת אל-בד שחורה את השולחן, וגם כמה דברים שהיו לי בבית, כדי ליצור משחק של גבהים על השולחן

DSC_0516 (Copy) DSC_0518 (Copy) DSC_0521 (Copy)

וסידרתי פינות ישיבה אלטרנטיביות

DSC_0022 (Copy)

בזמן הזה, סער אישי שיחייה היה בסופר, ונאלץ להתמודד עם מוצרים שאף גבר בחיים לא שמע עליהם

אבקת סוכר
אבקת אפייה
בצק סוכר
קמח תופח
יוגורט BIO
וקולורבי

– לירון, אם זה מה שאת עושה בגיל שלוש, מה תעשי לה בבת-מצווה?
– זה חד פעמי, מיקולה, החל משנה הבאה יהיה רק במבה.
– את בטוחה, לירון?
– אתה יודע מה… אולי במבה תוצרת בית.

וככה זה נראה דקה אחרי שהנחתי את כל הדברים, ושנייה לפני שהמון זועם איים לפרוץ את הדלת לגג שלנו על מנת להסתער על התקרובת. בעור שיניי הצלחתי להוציא כמה תמונות לפני שהכל חוסל בשיטתיות. לא שאני מתלוננת.

DSC_0584 (Copy)

ובקלוז-אפ

DSC_0579 (Copy) DSC_0580 (Copy)

       DSC_0564 (Copy)

DSC_0573 (Copy) DSC_0575 (Copy)

עשיתי גם שלטים קטנים והומוריסטיים לכל מאכל, והדבקתי עם וושי טייפ

DSC_0565 (Copy)

DSC_0576 (Copy) DSC_0570 (Copy) DSC_0592 (Copy)

גם שולחן השתייה קיבל תשומת לב

DSC_0591 (Copy) DSC_0587 (Copy) DSC_0585 (Copy) DSC_0589 (Copy)

הלקוחה מרוצה…

DSC_0596 (Copy)

השודדים הקטנים מרוצים…

DSC_0657 (Copy) DSC_0624 (Copy) DSC_0628 (Copy) DSC_0871 (Copy)

ואפילו המבוגרים מרוצים…

DSC_0748 (Copy) DSC_0650 (Copy) DSC_0644 (Copy) DSC_0618 (Copy) DSC_0615 (Copy) DSC_0630 (Copy)

הילדים זרמו באופן מרשים על כל הפעילויות, החל מעמדת הקעקועים:

DSC_0600 (Copy) DSC_0617 (Copy) DSC_0634 (Copy)

וגם במשחק קליעת החישוקים על העכביש (כולם רימו, נו אז מה)

DSC_0762 (Copy) DSC_0703 (Copy)

כולם זכו בפרסים כמובן, ועשו בהם שימוש נאות

DSC_0734 (Copy) DSC_0738 (Copy) DSC_0729 (Copy)

אפילו המבוגרים.

DSC_0868 (Copy) DSC_0912 (Copy) DSC_0914 (Copy) DSC_0846 (Copy)

אבל הכי כיף היה להצטלם בתוך הפה של הכריש

DSC_0768 (Copy) DSC_0666 (Copy) DSC_0668 (Copy) DSC_0664 (Copy) DSC_0931 (Copy)

בסוף כל הילדים חיבקו את הדר לפי התור. זה היה כל כך חמוד והיא היתה בעננים!

DSC_0811 (Copy) DSC_0812 (Copy) DSC_0823 (Copy) DSC_0807 (Copy)

ואז עוד הייתה עוגה…

DSC_0785 (Copy) DSC_0837 (Copy) DSC_0834 (Copy)

מזל טוב פיראטית קטנה… סליחה, נסיכה קטנה 🙂

DSC_0819 (Copy)

*******************

המון תודה לאמיר מחברת HIPHIP על הכלים החד פעמיים והתוספות – צלחות, כוסות, מעמד לקאפקייקס, מפיות, קיסמי חרבות, משחק העכביש, רטיות שחורות וורודות והמון המון מטבעות שוקולד. בקרו אותם באתר שלהם וגם בפייסבוק. וכמובן ללירז בללי שושן שדאגה שזה יקרה!

תודה לשרון, לאסתי ולסער על חלק מהצילומים, יצא לכם הורס!

תודה לאמא שלי שמצאה חלק גדול מהאביזרים של התפאורה בכל מיני ארונות נשכחים בעליית הגג!

וכמובן תודה לכל מי שבא לשמוח איתנו 🙂 נתראה בשנה הבאה (רק במבה, כן?)

מודעות פרסומת

חנות הרהיטים של יעל

רגיל

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל במחוזותינו, חודש מאי הוא כנראה "חודש ימי ההולדת" הבלתי-מעורער. רק מלחשוב על כל האנשים הנפלאים שחוגגים בחודש הזה נהיית לי סחרחורת, שאני חייבת לשבת רגע עם כוס מים קרים לפני שאני בודקת את חשבון הבנק שלי.

אני רק אתן לכם טעימה כדי שתבינו כמה נשים מיוחדות חוגגות החודש.

אמא שלי המדהימה בעולם
אחותי היחידה וההורסת
הבת שלי מחמל נפשי
גיסתי המהממת ביותר

ויעל – החברה הכי טובה EVER! שחוגגת יומולדת ממש ברגעים אלה ושעליה רציתי לספר לכם היום.

946626_10151926707007738_1578741297_n

התמונה כאן למטה היא כנראה התמונה הכי מוקדמת שלנו יחד. נשים בהריון ובעלי קוצב לב – מומלץ להימנע!
מדובר פה במדורת ל"ג בעומר שהתרחשה אי שם בשנות ה-90. לי היה גשר וליעל היה שיער קצר, ושתינו ללא ספק התלבשנו גרוע בכל קנה מידה אופנתי.

photo

עכשיו, אחרי שהתאוששתם מההלם, הנה כמה דברים שלא ידעתם על יעל ושלא העזתם לשאול.

ליעל היתה תקופה לא קצרה בכלל של קרחות. אחרי כל תספורת, אני הייתי מקבלת ראשונה את הזכות לעשות לה ספיחס על הקוצים.

100-0004_IMG

יעל יכולה להרים אפילו אנשים עם עצמות כבדות כמו שלי (הזוג ברקע, אם אתם קוראים את זה, אנא הזדהו).

photo 1

יעל היא בעצם קאוגירל במסווה של בחורה רגילה לחלוטין (צולם לפני שהסוסים התחילו לזוז).

photo 2

ליעל יש שני מתכונים שאני בשום אופן לא מצליחה להחליט מה מביניהם יותר טעים – סלט חמוציות אלוהי או קאפקייקס נוטלה מושחתים – אז היא תמיד חוסכת לי את ההתלבטות ומביאה את שניהם.

10314664_10152406116253158_2658684890755902563_n

ליעל יש כלבה מצחיקה ומטורפת בשם מיקה, שתעשה הכל (הכל) בשביל חטיף לכלבים.

858680_10152818154787738_8900796230671233540_o

היא אפילו הכינה בובה בדמותה בסדנת הלבד שלי!

DSC_0816

ותמיד כשיש לאחת מאיתנו יומולדת, השנייה מזמינה אותה לסושי ב"Moon". באיזשהו שלב הבנו שזה קצת טיפשי, אז מעכשיו כל אחת משלמת על עצמה.

1533805_10152747371417738_212757992_n

– לירון, את חושבת שיעל תסכים לצאת עם מיקולה?
– אם תתאמץ מאוד, מיקולה, נראה לי שיש לך סיכוי. בחורה כזאת לא רואים כל יום.
– ואיפה היא גרה?
– ובכן, בשביל זה תצטרך להגיע עד נתניה.
– נתניה?! למה נתניה?
– למה לא? זו עיר עם יתרונות ברורים.
– מממ…
– יש שם חנייה!

אבל יש יתרון הרבה יותר ברור. נתניה היא ללא ספק עיר המציאות של ישראל. כשאמרתי את זה, יעל ענתה לי:

קראו לה בהרבה שמות – עיר הפשע של ישראל, הריביירה של ישראל, העיר הצרפתית הראשונה בישראל – אבל עוד לא קראו לה עיר המציאות של ישראל.

אבל מה, עם המציאוּת, כלומר – עם המציאוֺת, אין להתווכח.

לא פעם ולא פעמיים קיבלתי מיעל טלפון בהול, בדרך כלל בשמונה לפנות בוקר, לגבי רהיט נטוש כזה או אחר, שיש להצילו במיידי, ולרוב נעניתי בחיוב. לא תאמינו, אבל יעל כבר מצאה לי (בנתניה, כן):
כורסה קטנה
כורסה גדולה
שולחן סלון
מסגרת לתמונה
ושרפרף (עם בולי מס מותרות מקוריים!)

ואלה רק הדברים שאשכרה לקחתי!

אז אחרי שיעל סיפקה לי חומרי גלם לשנה, החלטתי לגשת למלאכה ולהתחיל לעבוד על זה. התחלתי בכורסה הקטנה. הנה תמונות ה"יש פוטנציאל" שלה:

DSC_0700 DSC_0702 DSC_0705

אז התחלתי לשייף, ומתחת נגלה עץ יפה וחזק ונעים, שביטל לי מיד את התוכניות להחביא אותו מתחת לצבע שמנת.

DSC_0355

השארתי את העץ, צבעתי בלכה בצבע דבש וריפדתי בבד מטריף מ"דנדו". התוצאה לפניכם.

כורסה אחרי DSC_0801_ DSC_0802_

נכון יפה?
אם בא לכם על הכורסה הזאת, היא כאן בחנות, ואם אתם חברים של יעל, אתם מקבלים אותה בהנחה רצינית, כדי שיישאר לכם עודף לקנות ליעל מתנה שווה 🙂

ולך יעל אהובתי, שתמיד נשאר החברות הכי טובות, כמו שרק אנחנו יודעות! נשיקות וחיבוקים – בדייט שלנו הערב 🙂

נחשוש להדרוש

רגיל

"כל פעם שיש לילד מהגן יומולדת, אני אומרת שזה שלי." (הדר ורדי, חודש-לשלוש)

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל הילדה שלנו חוגגת לעצמה יום הולדת כל יום, כל שעה, ואם אפשר, אז גם לכל שאר הבובות. מתחפשת, שמה כתר על הראש (את זה שהכנתי לה ליומולדת שנתיים), עורכת שולחן יומולדת ובדרך כלל גם דורשת בכל תוקף שירימו אותה על כסא. ככה זה כשנולדת בחודש מאי, וכל השנה יש טרפת ימי הולדת בגן ורק את צריכה לחכות עד סוף השנה 😦

יומולדת יומיומי

בגלל ואולי בזכות שגעת-היומולדת, נאלצת אני, אמא מיואשת, לזרום עם העניין ולנצל אותו לטובתי.
כי אם יש לה יומולדת
אז צריך מתנות
ואם כבר מתנות
אז שיהיו הנד-מייד
והופה!
הנה קיבלתי שעת יצירה לעצמי שאותה אני יכולה לתרץ ב"אני מכינה להדר נחשוש ליומולדת, אני עסוקה, לך תכין לה ארוחת ערב ואמבטיה ולא להפריע לי עכשיו" שכזה.

ואם אני נהניתי, למה שאתם לא? אז כתבתי לכם הדרכה לנחשוש פליז מתוק בצורת סוכרייה, שאפשר להתחבק איתו במיטה או מול הטלוויזיה. יאללה נתחיל.

אלה הדברים שתצטרכו, וחוץ מהם צריך גם מכונת תפירה, סיכות, 2 סרטי סאטן צבעוניים ואקרילן למילוי.

החומרים

מתחילים בלסמן ולגזור מרובעים מבדי הפליז. אני רציתי נחשוש בחמישה צבעים ובאורך כ-2 מטר, אז גזרתי מכל צבע 2 מלבנים באורך 23 ס"מ (20 ס"מ ועוד קצת ספייר). מידת הרוחב שלי היא 33 ס"מ (30 ועוד קצת ספייר). סה"כ גזרתי 10 מלבנים בגודל 23X33 ס"מ.

DSC_0743 DSC_0750

מניחים 2 מלבנים אחד על השני כך שיהיו חופפים זה לזה, ושצד ימין של האחד יפנה לצד ימין של השני (צד ימין כלומר הצד היפה יותר). מחברים בסיכות לאורך הצלע הארוכה של ה-30 ס"מ. תופרים במכונה תפר לכל האורך.

DSC_0753

ממשיכים לחבר את כל המלבנים אחד לשני, ותופרים את כולם באותה דרך.

DSC_0757

בסופו של דבר, לאחר חיבור עשרת המלבנים אחד לשני, מתקבלת רצועת בד ארוכה וצבעונית. ככה זה נראה כשהפכתי לצד ימין (כל התפרים מתחת).

DSC_0765

איך שזה ככה פרוש על הרצפה, מקפלים את כל הרצועה לשניים, לאורך, ומחברים בסיכות. כל התפרים נשארים בחוץ.

DSC_0780

עכשיו תופרים תפר אחד ארוך-ארוך לכל האורך כדי לסגור את הנחשוש מהצד השני. מתחילים את התפר 10 ס"מ מההתחלה ומסיימים אותו 10 ס"מ לפני הסוף. עוד מעט תבינו למה.

DSC_0781

עכשיו, כשהנחשוש סגור לאורך משני הקצוות, אפשר להפוך אותו לצד ימין כך שהתפרים ייעלמו בפנים. הופכים אותו כמו שהופכים גרב… רק ארוכה מאווווווד.

DSC_0783

עכשיו, יש לנו גרב שסגורה לכל האורך (פחות 10 ס"מ בהתחלה ו-10 ס"מ בסוף), שפתוחה ברוחב משני הצדדים. נסגור קצה אחד בתפר חיצוני, ניצב לתפר האורכי שעשינו קודם.

DSC_0782_ DSC_0784

פה מגיע החלק הכיפי של המילוי. מכיוון שהנחשוש כזה ארוך, קשה להגיע עד לסוף שלו. מה שעשיתי הוא להפוך שוב את הנחשוש לצד שמאל, ולהתחיל למלא תוך כדי שאני הופכת אותו חזרה. מאתגר!

DSC_0785

עכשיו, כשהנחשוש מלא, סוגרים גם את הקצה השני בתפר חיצוני. כמו בקצה הראשון, גם כאן תופרים בניצב לתפר האורכי, בנקודה שבה הוא מתחיל (10 ס"מ מהקצה).

DSC_0786

כמעט סיימנו! את הבד שנשאר לנו בקצה גוזרים לרצועות (עד התפר כמובן) וככה זה נראה:

DSC_0787

קושרים סרטים צבעוניים בשני הצדדים, ומתיישבים לנוח…

DSC_0788IMG_0129_

נראה לי שהדר אוהבת את המתנה שלה. אז מה אם ממש בא לי להכין לה עוד מתנות יומולדת? הן עוד יצאו אל הפועל בקרוב. מזל שיש לה יומולדת כל יום!

DSC_0789

מיקולה בן שנה!!! אהההההה

רגיל

ביום שישי האחרון סיפרתי למיקולה בהתרגשות, שביום ראשון, כלומר היום, יש לו יומולדת.

יומולדת שנה!

כן, עברה שנה שלמה מהתשיעי לפברואר אלפיים ושלוש עשרה, אז פרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג שלנו, שבו הצגתי לעולם את המפלצתון החמוד שלי.

שנה שלמה!

חשבתי, בתמימותי, שמיקולה יקפוץ לשמיים ויעשה סלטות באוויר וינופף בידיו הקטנות בשמחה והילולה. אבל לא. לעומת זאת, קיבלתי את הפרצוף הזה:

fb teaser profile pic

ניסיתי לרדת לעומק העניין, ולהבין איך יכול להיות, שב-364 הימים האחרונים מיקולה לא הפסיק לשאול אותי מתי יש לו כבר יומולדת, וכשמגיע היום המיוחל, הוא עושה פרצוף של מלפפון חמוץ.

"מיקולה בן שנה. מיקולה זקן ממש"
"מיקולה כבר ינוח בקבר"
"מיקולה כל כך זקן, שכשהוא נולד אפילו עוד לא היה וידאו באינסטגרם"

 אוקיי, ידעתי מראש שיש לי עסק עם פולנייה במסווה של יצור קטן ופרוותי, אבל לא חשבתי שמשבר גיל השנה יתפוס את מיקולה בכזאת חומרה. החלטתי לנסות ולעודד אותו באופן לוגי וברור, והזכרתי לו שבשנה האחרונה הספקנו לעשות המון המון דברים חשובים.

למשל, שאת הפוסט הראשון שהעלינו בבלוג ראו 1000 איש ביום אחד.

ושבשנה האחרונה היו לנו מעל 16,000 צפיות בבלוג.

שיש לנו בבלוג יותר מ-500 תמונות מקסימות המשולבות במעל 30 פוסטים.

ושלא פעם ולא פעמיים הפוסטים שלנו הופיעו בראש רשימת הפוסטים הפופולריים ביותר של וורדפרס בעברית.

שיש לנו כמעט 600 אוהדים בפייסבוק שמלייקקים ומגיבים ונהנים לקרוא אותנו.

ושיש לנו מדור קבוע של הדרכות "עשה זאת בעצמך" באתר העיצוב המוביל בישראל – בניין ודיור.

שבחנות שלנו נמכרים עשרות מוצרים, ביניהם רהיטים משופצים שכל אחד מהם יחיד ומיוחד, עבודות קרמיקה מקוריות, מוצרי לבד מתוקים וצבעוניים, וקיטים טרנדיים לרקמת איקסים.

ושבסדנאות הלבד שלנו השתתפו כל כך הרבה אנשים מקסימים ויצירתיים שיצאו עם חיוך ענק ובובה מעשה ידיהם.

נשמע טוב, לא?
כנראה שכן, בהנחה שאתם לא מיקולה.

fb teaser profile pic2

הבנתי שקול ההיגיון לא יעזור כאן, ושלפתי את נשק יום הדין.
הכנתי למיקולה הפתעה.

– מיקולה, אתה יודע למה כדאי לך לשמוח ביומולדת שלך?
– אין שום דבר משמח ביומולדת של מיקולה.
– גם לא סשן צילומי קייק סמאש?
– קייק מה?
– "קייק סמאש", נו, צילומים כאלה שעושים בגיל שנה, שמלבישים אותך בכובע מגוחך ועניבה תואמת, ואתה מקבל עוגה מושקעת מבצק סוכר במלא כסף ויכול לחרב אותה ולאכול אותה עד חורמה ולהתלכלך עד כלות, ככה שמתאבקים בבוץ יראו חובבנים לידך…
– לירון, יכול להיות שאמרת עוגה?

מאותו רגע מיקולה הפך לשד טזמני, ולא נח ולא שקט עד שהגיעה העוגה. ככה זה נראה 28 שניות אחרי.

יומולדת שנה

 אני מאחלת למיקולה ולי שנה שנייה פורייה ונהדרת, מלאת חדוות יצירה וכיפית, משעשעת לרוב ומרגשת לעיתים. שנכיר עוד המוני אנשים נפלאים ומעניינים לעבוד איתם או עבורם, שנמשיך להמציא ולחדש כי יש לנו אינסוף רעיונות, ושנגדל ונגדל כי השמיים הם הגבול.

ומה אתם מאחלים לנו? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות 🙂

חוץ מזה, כדאי לכם לעשות לייק ולעקוב אחר עמוד הפייסבוק שלנו, כי בעקבות כמויות הסוכר שמיקולה זלל, הוא קצת עף על עצמו עם רעיון די פסיכי של "כל יום מוצר אחר בחצי מחיר למשך שבוע".

–          חצי מחיר? השתגעת מיקולה???
–          לירון, זה היומולדת של מיקולה אז מיקולה מחליט. תפרסמי ותשתקי!

**********************

המוצרים שבהנחה:

סדנת לבד בחצי מחיר! 75 ש"ח במקום 150!

סדנת לבד בחצי מחיר! 75 ש"ח במקום 150
לחצו על התמונה לפרטים

פרצופוני קרמיקה לתליית מגבות או בגדים בחצי מחיר! 50 ש"ח במקום 100

פרצופוני קרמיקה לתליית מגבות או בגדים בחצי מחיר! 50 ש"ח במקום 100
לחצו על התמונה לפרטים

מומולדת לאביה

רגיל

לשם שינוי, אני מציינת היום בבלוג יומולדת שאשכרה חל היום, ולא נזכרת בו באיחור אופנתי כמו שעשיתי עם היומולדת של הדר, או באיחור לא אופנתי (כעבור כמה חודשים), כמו שעשיתי עם היומולדת של עצמי.

אז כן, התאריך זכה להתייחסות בזמן, מה שאי אפשר להגיד על המתנה.
אבל תכף נגיע לזה.
קודם כל ילד היומולדת.

DSC_0448

סער, האיש שאיתי כבר 12 שנה (באופן לא רשמי) ו-5.5 שנים (מאז הטבעת). סער, אהבת חיי, מוֹן שֶרִי, מִי אָמוֹר, מַיינֶה לִיבֶּה, חוגג היום 33 שנים מעוררות השראה וגאווה.

שימו קצת סטינג ברקע ותמשיכו לקרוא…

בימים שהוא לא עורך את עיתוני רשת "המקומון", או כותב ביקורות סרטים, או משתעשע בשפה העברית בחידודי לשון, הוא מתפקד בהצלחה יתרה כבן זוג ופרטנר אוהב ומפרגן, כחבר אמיתי וכאבא עדין ונפלא. אם אתם עדיין לא חברים שלו בפייסבוק, אתם מוזמנים להיות (אם אתם חולקים כמה חברים משותפים איתו – ואתם חולקים, תאמינו לי – יש אפילו סיכוי שהוא יאשר אתכם תוך 13 שניות).

בשנה שעברה, כשדיסקסנו מה הוא רוצה ליומולדת, הוא ביקש שאשפץ לו את המשרד.

–          כן כן כן! אקסטרים מייקאובר!
–          מיקולה, תרגע, אנחנו לא בערוץ בית פלוס פה.
–          לירון תקשיבי למיקולה ותקשיבי טוב: אנחנו מחליפים את כל החלונות לפרופיל בלגי, את השולחן לפלטת עץ אלון מבוקע, עושים קיר בריקים, פרקט אגוז אמריקאי, מוסיפים אח גחלים עם ספה של האחים קמפנה, 2 כסאות איימס וראש של אייל צפון על הקיר.

אחרי שנרגעתי קצת מהתוכניות המפורטות של מיקולה, הסברתי לו בעדינות שמדובר במשרד של בערך 10 מ"ר, ולא במלון סקי בהרי טירול. ואז הראיתי לו את התמונות:

Picture 260_Picture 261_Picture 262_ 

עכשיו תגידו לי, ככה יאה לעורך בכיר ברשת המקומונים הגדולה של אזור המרכז?
נכון שלא?
מזל שיש לו אותי ואת מיקולה לעשות פה קצת סדר.

אחרי שמיקולה הפנים שתוכנית ריאליטי לא תהיה פה, ואחרי שאני הבנתי שלצבוע את כל הקירות בפוקסיה לא יאשרו לנו במחלקת הלוגיסטיקה, החלטנו 2 החלטות עיצוביות:

1. צבעי הירוק דשא/ירוק ניאון של החלונות לא הולכים לשום מקום, ולכן נזרום איתם ונהפוך אותם למוטיב מרכזי. If you can't beat them, join them.
2. מכיוון ששולחן אלון מבוקע, ספה של קמפנה וכסאות איימס הם לא בתקציב כרגע, נשאר עם הריהוט המשרדי הקיים ונתרכז בפרטים הקטנים, שעבורם נבחר הצבע הצהוב.

התחלתי עם סידור מחדש של החדר. כוננית הפורמייקה הכעורה התהפכה על צידה, נצבעה בגוונים הירוקים של החדר, והתקשטה בתמונות משפחתיות, שעד כה היו מודבקות בסלוטייפ על הקיר ועכשיו זכו למסגרות תואמות.

DSC_0159_ DSC_0158_

הארונית, שחסמה את הגישה לשולחן, הוזזה למקום אחר בו היא לא חוסמת את המעבר, וזכתה לאקססוריז משלה – קערת אצטרובלים שנצבעו בצהוב, מונית ניו-יורקית קטנה ומחזיק כרטיסי ביקור מקרמיקה שהכנתי.

 DSC_0142_ DSC_0141_ DSC_0144_

לקיר הענק והריק היו לנו תוכניות חשובות. כלומר, לסער הייתה תוכנית לתלות שם פוסטרים של סרטים, כאחרון הטינאייג'רים, ולי היתה תוכנית לתלות שם משהו קצת יותר הולם לגיל ולמעמד. בסוף התפשרנו על שערי מקומונים, שסער בחר מביניהם את האהובים עליו במיוחד, ואני הדבקתי על קנבסים צבועים בגווני ירוק.

DSC_0130_ DSC_0132_

גייסתי את סער לעזרה. את השולחן סידרנו מחדש, את הכבלים שהיו תלויים על הקיר ברישול הצמדנו לפאנלים, את לוח השעם החום המשעמם צבענו בצהוב, ואת כלי הכתיבה שהיו פזורים על השולחן אספנו לכלים צהובים (את המגש בצורת סמיילי הכנתי במיוחד לשם כך מקרמיקה).

DSC_0155_ DSC_0149_ DSC_0152_

סיימנו הכל ממש עד היומולדת. לא בדיוק היומולדת הרלוונטי, אלא שנה אחרי, אבל בגילאים כאלה – מי סופר…?

מזל טוב סערק'ה 🙂

DSC_0171_

ניסיונות בבצק סוכר

רגיל

הבטחתי או לא הבטחתי הדרכה לעוגת בצק סוכר?
הבטחתי.
וממש השתדלתי לקיים.

הבעיה היחידה היא (חוץ מהעובדה שעברו כך וכך חודשים מהיומולדת של הדר, בה הכנתי לראשונה את העוגה הזאת) שעם יצור כמו מיקולה, אסור להשאיר עוגה ללא השגחה, אפילו לא לחמש דקות. הלכתי לרגע, ותראו מה קרה פה!

מגי1

– מיקולה, לא ראית במקרה עוגה של מגי סימפסון על השיש, נכון?
– אה אה.
– אז אם כך, בטח אין לך מושג מה קרה לעוגה.
– פָּה פָּפָּה פָּאפּוּפָּה?
– אני לא מבינה מה אתה אומר. יכול להיות שהפה שלך מלא בעוגה שהרגע הכנתי?

ידעתי, ידעתי שזה יקרה. ובגלל שידעתי, צילמתי את העוגה מבעוד מועד, כולל כל שלבי ההכנה.

את העוגה הכנתי כאמור לקטנטונת השובבה שלי, בדמות פרצופה החמדמד של מגי סימפסון – גם בגלל שהדר ממש אוהבת לשחק עם בובת מגי סימפסון שלה, וגם בגלל ששתיהן די דומות אחת לשנייה.

החלטתי לאתגר את עצמי ולקפוץ למי הסוכר. בעצם בצק סוכר זה קצת כמו פיסול. צריך לחשוב מראש מה רוצים להכין, ולפרק את הרעיון לגורמים ולצבעים.

אבל דבר ראשון, צריך להכין עוגה. לקחתי את המתכון הזה של קארין גורן לעוגה כושית, בו השתמשתי גם כדי להכין את העוגות בגביעי גלידה ליומולדת של הדר בגן. האמת, שהעוגה יצאה קצת נמוכה. אם יש לכם מתכון מנצח לעוגת שוקולד או עוגה בחושה אחרת שאתם אוהבים, וגם יוצאת גבוהה – לכו עליו.

בפועל זה לא היה כל כך נורא, כי בצק הסוכר הוסיף קצת גובה, וחוץ מזה, מי בכלל יכול לאכול כל כך הרבה מתוק?!

(רמז: אני)

מגי2

אחרי שמכינים את העוגה, חותכים את השוליים בצורת שפיצים, כדי שתיראה כמו הראש של מגי. את כל זה עשיתי על כשהעוגה מונחת על מגש, כדי שאחר כך יהיה לי קל לשאת אותה בעודי בורחת מילדים זללנים ותאבי-גלוקוז.

מגי3

השלב הבא הוא למרוח על כל שטח הפנים של העוגה (גם בצדדים) ממרח כלשהו, שישמש כדבק בין העוגה ובין בצק הסוכר. עדיף שהממרח לא יהיה משהו שדורש קירור, כי בצק סוכר ומקרר לא הולכים יחד. אני מרחתי ממרח שוקולד השחר (אם אתם ממחנה נוטלה – תצאו מפה מיד!).

הדר מאוד רצתה לעזור עם העוגה (כלומר לתקוע בפנים אצבעות ולעשות חורים קטנים). תחשבו מה זה היה גם לצלם, גם להשגיח שהיא לא תיגע בכלום, גם להתאפק לא לאכול מזה בעצמי וגם לוודא שהיא לא קופצת באנג'י מהשיש. אותי למועצה לשלום הילד!

מגי4

עכשיו מגיע החלק הכיפי – טעימות! כלומר, עיבוד בצק הסוכר, שכולל בין לבין טעימות (בקרת איכות, כן?).

את הבצק הלבן שהיה לי צבעתי בעזרת צבע מאכל ייעודי – מטפטפים כמה טיפות ולשים את הבצק על משטח מקומח טוב-טוב בקורנפלור, עד שהבצק נצבע בצבע באופן אחיד. אופציה נוספת היא כמובן לקנות בצק בצבע הרצוי.

מרדדים את הבצק בעזרת מערוך, ופורשים על העוגה. מהדקים לעוגה בעזרת "מחליק", וחותכים את הקצוות שמסביב בסכין חד. ככה זה נראה בסוף.

מגי5

עכשיו הגענו לשלב הפיסול. בצק סוכר, כמו חימר, כיף לעבד בידיים. אי אפשר למרוח אותו כמו חימר, אבל כן מדביקים אותו אחד לשני כמו חימר. הכנתי משולשים קטנים צהובים בשביל הקוצים של מגי, כדור צהוב לאף ושני כדורים צהובים עם שקע לאוזניים, עיגול+טבעת אדומים בשביל המוצץ, עיגולים לבנים לעיניים וסרט תכלת לשיער. סער עזר לי מאוד והכין את האישונים והריסים של מגי מבצק שחור – מוטוריקה עדינה לתפארת.

ו… זהו, העוגה מוכנה. אני הולכת לשנייה, תשגיחו עליה בשבילי?

מגי6 מגי7

מזל טוב נסיכה.

מגי8

שלושים אביבים וחמישה ירחים

רגיל

היום העיר אותי מיקולה במצהלות וסלסולים, תוך כדי ריקוד שנראה כמו משהו שבין "עוגה עוגה" לריקוד "המקרנה".

–          לירון, מזל טוב!
–          תודה, מיקולה, אבל על מה מזל טוב?
–          היה לך יומולדת, לא?
–          כן, לפני חמישה חודשים בדיוק.
–          חמישה חודשים?!
–          כן.
–          ומתי בדיוק את חושבת לכתוב על זה פוסט?

שיט. עברו כבר חמישה חודשים? ועוד לא כתבתי פוסט על היומולדת שלי? מה נסגר? צריך לתקן את המעוות ומהר.

בהתחלה חשבתי שמשבר גיל השלושים הולך להיות קטסטרופה. מצד אחד, הרגשתי צעירה מדי בשביל להיות גם רעיה, גם אמא, גם בעלת עסק, גם בלוגרית, וגם זו שעושה את כל הכביסות, הבישולים והריבים עם הוט. מצד שני, הרגשתי ממש זקנה. בכל זאת, ממש עוד מעט אני אהיה בת ארבעים!

אבל כשנחת עלי מבול ההפתעות שסער, המשפחה והחברים הכינו לי ליומולדת, הגעתי למסקנה שאני מוכנה להיות בת שלושים למשך עוד הרבה זמן. לפחות עד גיל ארבעים.

תרשו לי לשזוף את עיניכם במה שהיה:

זה התחיל ביום היומולדת, עם יום כיף באדיבות אישי היקר, שכלל ארוחת בוקר + פנקייקים + סרט (Oz: The Great and Powerful).

פנקייק

oz-the-great-and-powerful-banner-poster

התמונה מכאן

בערב היומולדת, הזמנתי כמה מחברי הטובים ביותר, ופינקתי אותם בארוחת טורטיות שאני לא מאמינה שלא צילמתי, ולכן תאלצו לדמיין את מיקס הטעמים בפה. היו לנו עוף מוקפץ עם ירקות, ממרח גואקמולי חלק וקרמי, סלסה ביתית קצוצה דק-דק, תבשיל שעועית שחורה נימוח, רטבים וכמובן טורטיות, וכל אחד לקח הרכיב לעצמו מנה. או שתיים. או שלוש.

הרעיון וההשראה מההמבורגר בר של רחלי 🙂

חוץ מזה היו מרגריטות תוצרת בית וסלט פירות שחיתותי באדיבות חברתי הטובה ביותר EVER – יעלי!

יעלי

תמונת בנות:

תמונת בנות

תמונת בנים: סירייסלי?

תמונת בנים

ברגע של חולשה הסכמתי להצטלם עם כמה מהמתנות שקיבלתי – ארגז כלים ומברגה נטענת של בוש! (בשמים וקרמים זה כל כך 2003)

מתנות

למחרת בערב, נסענו למשפחה שלי בקרית מוצקין, וגם שם ההפתעות לא איחרו לבוא.

– שולחן אוכל מלא בכל טוב
– בלונים בצורת 30
– מלא קינוחים
– סרט שצילמו, ערכו וביימו כולם (עם תמונות ארכיון שמוכיחות אחת ולתמיד שהדר דומה יותר לי)
– הקרנת קטעי וידאו מהבוידעם, שמרוב שהם היו מצחיקים לא ברור איך לא ראינו אותם עד עכשיו
– ובעיקר המשפחה הכי אוהבת שאפשר לייחל לה.

DSC_0886 DSC_0891 DSC_0938

גם כאן נתפסתי ברגע של חולשה. תכל'ס, מה יותר מצחיק? הכתר שלי או הדר שבולסת שם בצד?

DSC_0899

מאוחר בלילה נפרדנו בברכת "תשני טוב, מחר זה ממשיך", "תכיני למחר בגדים נוחים" ו"כמה זמן חיפשנו משהו שיתאים לך". אז הלכתי לישון, קמתי עם הנץ החמה, התלבשתי כראוי והתכוננתי לצאת.

DSC_0397

(סליחה, זו תמונה מטיול אחר)

נסענו כל המשפחה צפונה, בכיוון הכללי של ביירות, אבל זה לא היה בתוכנית. לעומת זאת, שמנו פעמינו למושב בצת, שם חיכתה ההפתעה המרכזית של היומולדת – סדנת יצירה בדלעות נוי!

(דלעות נוי?! אוכלים את זה אחר כך?)

יאיר החמוד והצוות שלו בדלארט עזרו לנו לבחור דלעות, וכל אחד מבני המשפחה לבש סינר פרחוני אחר, וצייר על הדלעת שלו וקישט אותה.

DSC_0971 DSC_0974 DSC_0977 DSC_0978 DSC_0985 DSC_1015 DSC_1028 DSC_0001 DSC_0019

בסוף הפעילות, שהייתה חווייתית, כיפית ויוצאת דופן (מי העלה על דעתו שאפשר לצייר על דלעות?), הצטלמנו, כל אחד עם פאר יצירתו, והלכנו לנגב חומוס בעכו על הים.

DSC_0151

חזרנו מהצפון עייפים אך מרוצים, לאחר סופ"ש ארוך של פעילויות. או אז התברר לי שזה עוד לא נגמר. זוגי שיחיה תכנן חודש קדימה, ודאג לכרטיסים להופעה של שלמה המלך בקיסריה ולסופ"ש רומנטי, גדוש ביין, תבלינים, שווקים ואוכל טוב, כולל לינה בצימר עץ סקנדינבי (אמנם לא בסקנדינביה אבל בכל זאת מצוין). מתוק!

DSC_0173

בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לחברים הטובים שמלווים אותי כבר שנים, לאיש האהוב שלי שתמיד שם, ולמשפחה הענקית והמיוחדת במינה שנולדתי לתוכה. עשיתם לי יומולדת שלושים שמח ממש.

–          לא שכחת משהו, לירון?
–          לא, נראה לי שעברתי על הכל.
–          אהממ.
–          אה, כן. תודה גם לך, מיקולה.

פעם שלישית קאפקייק

רגיל

זה לא הולך להיות פוסט על שיפוץ רהיטים. גם לא על קרמיקה. ולא על בובות לבד. זה הולך להיות פוסט על יום הולדת. ליתר דיוק – שלושה.

אתם מכירים את זה?

הפישרית הקטנה שלכם באה אליכם יום אחד, קצת לפני היומולדת שלה, עם רשימת דרישות באורך של פרוטוקול השיחות בקמפ דייוויד: אני רוצה להזמין את כל החברים, ואת המשפחה מהצד הזה, ואת המשפחה מהצד השני, ולגן אני רוצה עוגה כמו שאף ילד לא הביא, ולמסיבה בבית אני רוצה עוגה מפוסלת מבצק סוכר, והפתעות לכל הילדים, וללבוש שמלה יפה, וכתר של נסיכות, ואם לא אכפת לך, אז יש לי גם רשימת מתנות.

 מכירים?!

אז זהו, שאני לא. הקטנטונת שלי רק בת שנתיים. למזלי, למרות שזה בהחלט הגיל שבו מתחילים להחליט לבד, היא קיבלה בשמחה ובהתלהבות את כל מה שהחלטתי לעשות לה ליומולדת: הרשימה שלמעלה, אם תהיתם.

 הכל התחיל בקרין גורן.

יומולדת מספר 1

לגן נתבקשנו להביא עוגת יומולדת. הלכתי להתייעץ עם מיקולה איזו עוגה להכין. הוא מומחה בעוגות. בעיקר באכילתן.

–         מיקולה, איזו עוגה נכין לגן של הדר?
–         עוגת טחינה.
–         הכנתי כבר, ל"אמא של שבת".
–         עוגה כושית. עם סוכריות למעלה!
–         מיקולה, אתה כל כך אייטיז.
–         קונקורד!!!
–         את זה אני אכין ליומולדת שלי.
–         לירון, אולי תלכי להציק לקרין גורן?

רעיון מצוין. את המתכונים ההורסים-את-הבריאות (תרתי משמע) של קרין גורן אני עושה כבר שנים. אין עוגה או עוגייה שהכנתי לפי אחד המתכונים שלה שלא גרמו לכל הנוכחים להתעלף מאושר, לגרגר בהנאה ולקלל אותי כל הדרך אל הדיאטה. ואני עוד מראש מורידה מכל מתכון בערך חצי מכמות הסוכר, החמאה והשוקולד.

חיפשתי וחפרתי באתר של קרין, ובין עוגת שחיתות כזאת לקינוח מרושע כזה, מצאתי מתכון די בסיסי לעוגת שוקולד, אבל עם ויץ מגניב ביותר – גביעי גלידה!

עוגה בגביעי גלידה

אחרי שכל הילדים בגן זללו את הדבר הזה מכל הכיוונים (של הגביע), הפטנט התגלה כיעיל ביותר. הגננת של הדר שיבחה ואמרה שאף עוגת יומולדת לא השאירה את השולחן כזה נקי. מילא השולחן, אבל הילדים —

DSC_0976

יומולדת מספר 2

היומולדת בבית, למשפחה, כבר היה קצת יותר מורכב. לרגע קיוויתי, שאצליח להתחמק מהבישולים בעבור חופן אבטיחים, קפה ועוגה. אבל לא. המשפחה שלנו, פולנייה בגנים מצד אחד, ופולנייה באופי מצד שני, אוהבת לאכול, והרבה. תמיד מכינים יותר אוכל ממה שצריך, תמיד אוכלים יותר ממה שצריך, ותמיד איכשהו נשאר יותר אוכל ממה שהוכן, מסודר יפה בקופסאות במקרר כדי שיהיה לכל השבוע, ואם אין לך מקום במקרר – אז תקפיאי.

נשבעת לכם, השיר הזה נכתב על אמא שלי, דודה שלי וסבתא שלי ביחד. אם היה נראה לי שרשימת הבישולים שלי ארוכה, שלוש הנשים המופלאות הללו הכינו הרבה יותר מנות, שלקח להן הרבה פחות זמן להכין ("כשתהיי אמא במשך 30 שנה, תביני").

לא הספקתי לצלם יותר מדי מהמטעמים שעלו על שולחננו באותו יום, לפני ההסתערות עליו, אבל הנה בכל זאת כמה טעימות וירטואליות :

לחם שיפון, שתמיד מצליח (הפעם שמתי חצי קמח שיפון וחצי קמח מלא, וקצצתי בצל ירוק פנימה), מתוך הבלוג הנפלא של יערה.

DSC_0106

מאפה חצילים ופטריות, ומתחתיו סלסלות פסטה ממולאות בעגבניות שרי וגבינה מלוחה, שניהם מתכונים סודיים של דודה שלי.

DSC_0107

DSC_0108

מקלות קשקבל, לפי מתכון של אורי שפט, מ"לחמים".

DSC_0111

ולהשלמת האווירה, פלטת ירקות חתוכים ותפוחי אדמה קריספיים בתנור.

DSC_0112 DSC_0113

ילדת היומולדת פיזזה בין האורחים בשמלה לבנה ובביישנות היאה לנסיכות. לפני כמעט שלוש שנים, כשנודע לי שיש לי בת בבטן, השבעתי את כל מי שהסכים להשבע (וגם את מי שלא) שהילדה הזאת לא הולכת להיות ילדה ורודה. הטלתי וטו על בגדים ורודים, דאגתי שיהיו לה מכוניות צעצוע ולימדתי אותה להחזיר כשמרביצים לה. אבל זה לא עזר לי. נסיכות פשוט נולדות נסיכות, ולנו, בני התמותה, לא נותר אלא לשבת ולהתפעל מהיופי ומהאצילות שלהן.

DSC_0025

את הכתר סרגתי לה לפי ההדרכה הזאת (קצת חופרת, אבל יסודית), בלי הרבה תקוות שהיא תסכים ללבוש אותו. מיותר לציין שהיא לא הורידה אותו כל היום וגם בימים שבאו בהמשך. נסיכה או לא?

DSC_0030

בסוף בסוף הגיעה העוגה – עוגת בצק סוכר בצורת מגי סימפסון – הבובה שהדר הכי אוהבת, כנראה כי היא נראית קצת כמוה 🙂

DSC_0193

את העוגה הכנתי מבעוד מועד, ובגלל שהיא יצאה כזאת שווה, החלטתי לקחת אתכם צעד צעד בנבכי בצק הסוכר, ולהכין לכם הדרכה מצולמת לעוגת מגי מושקעת! בקרוב…

וכדי שכולם יאמינו שזו אכן עוגה אמיתית ולא מפלסטיק, נאלצנו בסופו של דבר לבתר את מגי לחתיכות. לא נורא, זו סיבה טובה להכין עוד אחת.

DSC_0203 DSC_0215

יומולדת מספר 3

אם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם מחכים לקינוחים. אל דאגה. הם בדרך!

אחרי שבוע שאכלנו מהקופסאות שבמקרר, ולאור הגוש הגדול של בצק סוכר שנשאר לי מעוגת מגי, חשבתי שהפעם יהיה עדיף להתרכז בקינוחים. גם מיקולה הסכים איתי בעניין הזה.

הקונספט שנבחר היה קינוחים קטנים, קלילים, שאפשר לחטוף מהשולחן באלגנטיות בלי שאף אחד יראה, ובצבעי ורוד-צהוב-ירוק קיציים. למשך כמה ימים, הבית שלנו הפך לקונדיטוריה מאולתרת. טרפתי, ערבבתי, ערבלתי, הקצפתי, הזלפתי, והעבדתי את התנור שלי שעות נוספות.

DSC_0382

אם גם אתם רוצים 500 (חמש מאות!!!) נשיקות מרנג נימוחות, תגזימו כמוני ותעשו את המתכון המפורט הזה של נתנאלה, אבל עם 9 ביצים ו-3 כוסות סוכר. אם מספיק לכם רק 200, אתם מוזמנים אלי, יש לי מלא בפריזר.

DSC_0385 DSC_0386

חוץ מהנשיקות, היו לנו גם:

קינוחים אישיים של ג'לי וענבים.

DSC_0420

מרשמלו על מקל, טבול בשוקולד לבן וסוכריות צבעוניות, לפי המתכון של איוונה ומיכל מ"פטי גאטו".

DSC_0423

עוגיות שוקולד צ'יפס – עם עדשים במקום שוקולד צ'יפס – של ידידתי המוכשרת, שושה.

DSC_0425

טראפלס לימונענע, באדיבות עוד ידידה מוכשרת – טלי.

DSC_0437

כדורי אבטיח ומלון, שהונחו בתוך קערת אבטיח עם עלי נענע רעננים.

DSC_0433

וגולת הכותרת – קאפקייקס על בסיס עוגת בננות של ידידתי היקרה, רחלי. הסמיילי שלמעלה, ניחשתם נכון, משאריות בצק הסוכר של מגי.

DSC_0428 DSC_0453 DSC_0452 DSC_0629

וכל השולחן:

DSC_0418

איזה כיף לראות ילדים אוכלים בהנאה…! (כמה פולני מצידי)

DSC_0491 DSC_0549 DSC_0483 DSC_0572

מזל שהנשיקות היו בקצה השולחן.

DSC_0580

ובאיזשהו שלב, לא יודעת איך, גם קערת העוגיות נפלה קורבן לסיכול ממוקד.

DSC_0647

בשאר הזמן, בין נשיקה לעוגייה, בין מרשמלו לקאפקייק, היא פשוט ישבה לה, בשמלה ורדרדה ושתי קוקיות, וציירה בעולם אגדות משלה.

DSC_0662 DSC_0568

ומסתבר שגם סער ואני היינו פה! התמונה באדיבות יעל 🙂

IMG_2444

הפקת היומולדת הרב-מערכתית הזאת הגיעה לסיומה עם רדת הערב. מהר מהר, לפני החושך, אספנו מהגג קרעי נייר עטיפה של מתנות, כוסות פלסטיק וצעצועים. שאריות האוכל נארזו בקופסאות, הילדה הושכבה לישון, ואנחנו התיישבנו על הספה לצפות בעוד פרק של Person of Interest.

עד היומולדת הבא.