קטגוריה: מיקולה בשטח

תוכניות לסופ"ש

רגיל

ושוב אני נאלצת לנסוע למסע מפרך ברחבי הארץ.
ושוב אני יוצאת למצוא אוצרות חבויים בערים נסתרות.
ושוב אני טורחת בערב שבת כדי שלכם יהיה מה לעשות בשבת.
ושוב אני מחזיקה חזק את התיק כדי שהארנק שלי לא יברח מתוכו ויקנה כל דבר ברדיוס של 50 מטר.

קשים חייה של הפולנייה הממוצעת!

כבר סיפרתי לכם פעם שהדבר הכי מסובך בעבודה שלי זה סיבובי השופינג, שבדרך כלל מסתכמים בערימת ברגים, אבל מדי פעם בשיטוטיי אני נופלת על חנויות קצת יותר מעניינות, ולפעמים אפילו, רחמנא לצלן, סופגת קצת קולטורה. אז לאן אני שולחת אתכם בסופ"ש?

פעם היה פה…

בית מרקחת?

DSC_0199_

אולי בית דפוס?

DSC_0198_

אין לי מושג מה היה לפני 100 שנה במבנה העות'מאני המיוחד הזה, מה שבטוח הוא שלא מזמן הייתה שם חנות כנראה קצת עמוסה ואולי קצת חשוכה ויכול להיות שהיה צריך לפשפש בה קצת כדי למצוא איזו מציאה, כיאה לשוק הפשפשים החיפאי המתפתח. אבל עכשיו יש במבנה בעל התקרה העגולה חנות מתוקה, מוארת ומאירת פנים בשם "מפעם", ובעליה הגאות – גבי ועינת – ישמחו לארח אתכם ולספר לכם על כל פריט ופריט ולעזור לכם לבחור חפץ או רהיט עם אופי לבית שלכם. וזה הרבה יותר פשוט כשרואים את כל הפריטים מונחים ברוב סטייל ברחבי החנות, בפוזות מעוררות השראה וחשק למלא איתם את הבית.

DSC_0217_ DSC_0219_

אז בפעם הבאה שאתם בחיפה, ותנסו לעשות את זה בשבת על הבוקר, צאו לסיור בשוק הפשפשים, פשפשו קצת בין הסוחרים השונים, שחלקם כבר כמה דורות בשוק, וסיימו את הביקור ב"מפעם" אצל שתי הנשים המקסימות ויוצאות הדופן בנוף השוק הזה. ואם אתם מתאהבים שם ברהיט מיוחד שדורש שיפוץ – אתם יודעים איפה אני גרה, כן?

לחם זיתים ומקרון לקינוח

האירוח הלבבי ב"מפעם" כלל גם מרכיב מרושע בדמות ארוחת בוקר נפשעת של קייטרינג "אתי ונעמה". למה מרושע? כי פשוט ברור לי לגמרי שאני בחיים לא אצליח להכין אוכל כל כך טעים, ולהגיש אותו בצורה כה נאה, ולעמוד בפיתוי של סיבוב נוסף בלי להרגיש שמנה מדי. מה שמוביל למסקנה המתבקשת – אם כבר נסעתם עד חיפה, תמשיכו לנסוע עוד קצת צפונה עד מצפה שכניה שבמשגב, ושם תוכלו להתענג על האוכל המופלא בבראנץ' שנעמה רוקחת כל שישי בבוקר. קצרה היריעה מלתאר את חגיגת הטעמים של לחם זיתים טרי, מלווה באורז אדום ושעועית, סלט בורגול סלק, כרובית אפויה ועלי גפן ביוגורט, והכל מוגש בכלים וינטג'יים שנותנים טאץ' נוסטלגי לכל ה"גליליות" הזאת. את הארוחה שלי אכלתי על ספסל כנסייה צבוע ירוק, ואת הקינוח – מקרון אפור-סגול נימוח – על שולחן הסבה יפהפה של "מפעם".

DSC_0205_ DSC_0202_

איפו קרן?

עצירה נוספת בחיפה – בחנות הקונספט הנודדת של המעצבת קרן שביט, "אנשים מעצבים מוצרים. איפו? בחיפו". קרן, המוכרת לכל חובב (בעיקר חובבת) עיצוב בשל אירועי ה"קולאז'" שהיא עורכת מדי שנה, החליטה הפעם על מיזם קצת שונה – חנות פופ-אפ שמוקמת למשך 10 ימים בלבד (במוצ"ש הקרוב זה נגמר, אז תזדרזו), ומאגדת בתוכה כמה מעצבים נבחרים ומקוריים. כיף להסתובב, כיף להתרשם מהעבודות ומהעיצובים יוצאי הדופן – בתחומי אפנה, בית, ספרים וילדים – וכיף לראות את המוצרים מוצגים בתפאורה שארגנה להם קרן בין כתלי החנות. הנה כמה דברים ששמתי עליהם עין:

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב + בגדי ילדים של מריונטה

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב + בגדי ילדים של מריונטה

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

DSC_0232_

גופי תאורה הורסים של "Mikabarr"

גופי תאורה הורסים של "Mikabarr"

DSC_0228_

 

חוזרים למרכז

אם לא ביזבזתם מספיק כסף עד כה, אז יש לכם עוד יום וחצי ליהנות מ"Cozy Home" – יריד החורף של נתנאלה שמתקיים ממש ברגעים אלה במתחם שרונים בהוד השרון. כמעט 100 מציגים מתחומי הלייף סטייל מתרכזים כולם ביריד אחד ססגוני ומתוקתק כמו שנתנאלה יודעת לעשות. קשה, קשה מאוד לא לצאת מכאן עם משהו נורא יפה שיעשה לכם שמח בלב ובבית, בעיקר לאור המציגים החדשים והמקוריים שהצטרפו השנה, שאת הנבחרים שבהם אספתי לכם כאן. שוס נוסף ביריד הוא עמדת היצירה שממוקמת בקומה השנייה, בה תוכלו להתנסות ביצירה בנייר בעזרת מתקפת פאנצ'ים – מנקבי נייר (כולל ליין חדש בעיצובה של נתנאלה), דפים מרהיבים, ושלל חומרי יצירה שיעשו לכם חשק להכין ברכת מושקעות אפילו לחמותכם.

DSC_0195_ DSC_0183_ DSC_0191_ DSC_0197_

ובסוף היום – אמבטיה

מה הייתם עושים אם הייתם אשת קריירה מוכרת ובועטת ומשפיעה, והיה בא צלם די מוכשר, אחד שי גבריאלי שמו, ומציע לכם להכנס לאמבטיה יוקרתית בלבוש מלא ולהצטלם לפרוייקט שכל הכנסותיו הם תרומה לילדים חולי סרטן? ברור שהייתם נכנסים! וכך אכן עשו 50 הנשים שצילם שי במשך כמה שנים: התלבשו במיטב מחלצותיהן, התאפרו והתאבזרו, ונכנסו לאמבטיה מלאה במים לטובת פרוייקט הצילומים המיוחד הזה, אשר מציג את הנשים בכל מיני אספקטים שונים בחייהן, והנושא את השם "נשים באמבטיה: הפנים שאיננו מכירים".

גם הצלם נכנס לאמבטיה

גם הצלם נכנס לאמבטיה

עוד סיבה טובה לבוא לתערוכה היא ההזדמנות לפגוש את הרוח החיה מאחורי התערוכה ומאחורי הצלם גבריאלי – הלוא היא אחותו, וחברתי הטובה, יעל. על יעל ועל כישרונה המופלא למצוא לי רהיטים נטושים אך רבי-ערך (בין היתר, הכורסה הזאת והשרפרף הזה) כתבתי כבר בעבר בבלוג. אבל כדי שתעריכו אותה עוד יותר, אספר לכם שהחמודה הזאת נאלצה לגור עם אמבטיה בסלון במשך שלוש שנים, כדי שהאח הפוחז שלה יוכל להוציא לפועל את חלום התערוכה שלו – ורק על זה מגיע לה שאפו!

סופ"ש נעים 🙂
לירון

מודעות פרסומת

פסח ומגירת הגרביים שלי

רגיל

אז מה, כבר פסח, הא?

למקרה שתהיתם, הדר יודעת את כל המילים של מה נשתנה. היא אפילו יודעת את הפירוש של המילה "מסובין", ושעוף זה חמץ. מה שמלמדים היום בגנים, זה משהו.

אחד הזיכרונות הכי חזקים שלי מליל הסדר כילדה, הוא העניין עם האפיקומן. סבא היה עוטף אותו במגבת מטבח, סבתא או אמא או דודה היו נעלמות עם החבילה במטבח, ובאורח פלא, החבילה הייתה משוגרת למסתור במקום אחר לחלוטין בבית. מוצא האפיקומן היה מקבל…

– אופני BMX חדשים עם גלגלי עזר ופרנזים בצדדים!
– לא, מיקולה, קרוב. גרביים.
– טיסה ליורודיסני כולל כל הפינוקים ופגישה אישית עם פרנסואה הולנד!
– מיקולה, אמרתי גרביים. לא שמעת?
– כלב?
– גרביים, מיקולה, גרביים.
– מיקולה יודע! תחתונים!
– קרוב. גרביים.

אז זהו. כל הילדים (לא משנה מי מצא את המצה) נעמדו בשורה, וסבא שלי הגיש לכל ילד בתורו חבילת גרביים (לפעמים תחתונים), על אפו ועל חמתו של המוצא הישר.

עכשיו אמא שלי קוראת את זה ואומרת "נו, איזו ילדות עשוקה היתה לך!". אז אמא, הכל בסדר, זו היתה מתנה מצוינת. חלק מהגרביים האלה אפילו עולים עלי עד היום!

אספתי לכם כמה מתנות חג מהממות לקטנטנים שלכם (למקרה שלא יהיו גרביים בחנות), כמה בגדים יפים ל-סדר ולחופש, וכמה פעילויות כיפיות שיעבירו לכם את הסיוט ושמו "3 שבועות חופש" ברגוע. נתחיל?

מתנות

כמה שלא תתעבו את הטלוויזיה, בחופש הכי נוח לזרוק עליה את הילדים. הקטנה שלי מעדיפה אנימה יפנית, או ליתר דיוק, סרט אחד בשם "השכן הקסום שלי טוטורו". היא צופה בו בריפיט ואני נופשת לי על הספה עם האייפון (אמא למופת – זאת אני). בקיצור, אם הילדים שלכם גם כאלה, הם צריכים כריצ'רץ' – 4 כריות שמתחברות לפוף/שזלונג אחד ארוך ומפנק. להשיג אצל דנה שיינהורן בחנות שלה "בייביסיטר" במרמלדה.

456122 456121

מוצר שגיליתי רק אתמול, ואני לא מפסיקה להתלהב ממנו, הוא התכשיטים המתוקים-מתוקים (תרתי משמע) של אסתי כהן. אסתי יוצרת מפימו קאפקייקים, קומקומי תה, חתלתולים, סושי ודונאטס מיניאטוריים – ותולה אותם על שרשראות ועגילים שפשוט בא לתת בהם ביס קטנצ'יק קטנצ'יק (שלא ייגמר חלילה). כנסו לאתר ותווכחו בעצמכם.

10007536_10151965829561993_7452918410061987479_n 10154996_10152094074041633_870461736329141667_n

לעומת זאת, מותג שאני עוקבת אחריו (בחשאי) כבר הרבה זמן, הוא "עמנואלה", החנות של לילך עמנואל. יש לה כל כך הרבה מוצרים (בעיקר לילדים אבל לא רק), וכולם כל כך עדינים ותפורים בצבעים כה נעימים, שפשוט בלתי אפשרי לבחור. לכן החלטתי להראות לכם כמה דברים! אז אם בא לכם להכניס קצת משב רוח רענן לחדר הילדים – הייתי הולכת על כריות הנחשוש היפות ועל קישוטי העוגנים לתלייה על הקיר. לפרטים, כנסו לפייסבוק.

988440_571271329646401_1731475216_n 1932291_561356787304522_2096086241_n

עוד יוצרת מוכשרת (כולן נשים, ככה זה) היא ענבל טננבאום, מ"כפתורים – אמנות בנייר". ענבל עושה כל מה שקשור לנייר וסקראפ – החל מכרטיסי ברכה, דרך שלטים לחדר, ועד לאלבומים מעוצבים (פסח זה זמן מצוין לעשות סדר בתמונות המשפחתיות). אני אוהבת במיוחד את התמונות הדקורטיביות שלה – תוספת מקסימה לחדר הילדים. כנסו לפייסבוק ותגלו עוד המון דברים חמודים.

1962728_789041117790477_639170957_n 10153669_788476221180300_1846348752_n

בגדים

לא יודעת אם שמעתם, אבל המותג האמריקאי The Children's Place הגיע לארץ לאחרונה, ולא מזמן נפתחה חנות ראשונה באזור המרכז (בכפר סבא! כמה נוח!). אני לא רוצה לדבר על הקולקציה ה"רגילה" שלהם, העשירה בצבעים, והדפסים חמודים, ודיטיילים מושקעים, ובכלל מלאה בשמחת חיים. אני דווקא רוצה שתשימו לב לקולקציית ה Dressy שלהם, כי אחרי פסח היא נעלמת ועכשיו בדיוק זה הזמן לקנות שמלות מהממות לפסח, או חליפת דון ז'ואן לגברברים הקטנים.

DSC_0390 DSC_0391 DSC_0385

ברשת שילב בטוח תמצאו משהו ללבוש כי יש להם המון קולקציות השנה, החל מבגדי הג'ינס ודמויי-ג'ינס לקטנטנים, בגדי גוף חדשים עם הדפסים מגניבים של כלי עבודה (אני צריכה כזה לתינוק הבא), קולקציית חיות סופר-חמודה וכמובן שמלות נסיכותיות מאוד. אבל בעיקר כדאי לשים לב לקולקציית לבוש החוף של השנה, שהפריטים השווים במיוחד בה הם בגדי הים בדגמי מלחים לגברברים, והגלביות (!) הרקומות לבנות.

2014-04-09_134016 2014-04-09_133922

פעילויות

זה קצת משוחד להמליץ על סדנאות הלבד שלי, אבל אין לי ברירה אלא לעשות זאת, פשוט כי כל כך כיף בהן. ובדיוק עכשיו, במהלך חופש פסח, מתקיימות סדנאות מיוחדות להורים וילדים, בהן הילדים מכינים לגמרי בעצמם בובה או תמונה לחדר. כנסו לפייסבוק ותראו איזה תוצרים מקסימים הכינו בסדנאות שלי, ולחצו כאן כדי להירשם.

DSC_0404

אם אתם בצפון (כמובן שאתם בצפון, כולם בצפון), ובא לכם סדנה משפחתית, לכו לסדנאות של רחלי מ"יוצרים בירוק". מדובר בסדנאות מיוחדות ואקולוגיות מאוד של יצירה בעיסת נייר. אז קחו את בקבוק השמפו לרצפות שהרגע סיימתם (כי ניקיתם לפסח, לא?), סעו למושב לימן והכינו ממנו כלי אחסון מגניב. כנסו לפייסבוק של יוצרים בירוק ותבינו במה מדובר – התמונות מדברות בעד עצמן.

61362_128238177225277_319336_n

חג שמח!!!

כל מיני שופינג

רגיל

אחד הדברים הכי קשים בעבודה שלי הוא העניין הזה של השופינג.
אתם בטח מבינים כמה נורא זה שכל כמה זמן אני נאלצת לצאת לעיר, לקנות כל מיני חומרי יצירה מעניינים וחדשים, ללטף בדים, להריח עצים מנוסרים, לבחור רהיטים ולהסתובב בשמש עמוסת שקיות כאחרונת עקרות הבית עם הבעל העשיר שמטיילות כל היום בחנויות.

ההבדל היחיד הוא שהשקיות שלי הן בדרך כלל מחנויות של חומרי בניין.

רשימת קניות סטנדרטית שלי נראית ככה:
ברגים 5X40
נייר 0
פריימר
מברשת ספוג
סט מפתחות אלן
סיכות

האמת שהחבר'ה בחנות לחומרי בניין כבר מכירים אותי, למרות שעדיין יש שם מוכר אחד שכל פעם אומר שעדיף שאני אביא את בעלי כדי שהוא יבחר.

אבל לפעמים, בין פטיש למסמר, יוצא לי להגיע לחנויות  שכל כך כיף בהן, שאפשר להסתובב שם שעות ולהתלבט, בין צבע כזה לצבע כזה, בין דוגמה כזאת לאחרת, בין שולחן לכסא. רציתי להכיר לכם כמה כאלו.

מ-ל-א צבעים
לצפוניים שבינינו, או סתם למשקיענים שמוכנים לנסוע עד קיבוץ אפק, מחכה לכם בין העצים ביתן קיבוץ שנראה מאוד לא מפתה מבחוץ, אבל כשנכנסים פנימה, מתגלה עולם שלם של צבעים. קוראים לזה "חיננית", ויש כאן חוטי טריקו לסריגה בכל הגוונים והמרקמים שאפשר לחלום עליהם.

Picture 1201

אני מצאתי כאן חוטי לייקרה וורודים ומושלמים לתחפושת נסיכה של הדר (הדרכה בקרוב), ואחרי שסיימתי לסרוג לה כתר ושרביט, כבר הייתי בשוונג והתחלתי סלסלה. או שטיח. נראה איך יבוא לי להמשיך את זה…

DSC_0215

מ-ל-א מתיקות
מסתבר שקיבוץ אפק הוא לא סתם כמה בניינים נידחים אי שם בפרברי הקריות. כשיצאתי מחיננית, ראיתי שלט ששלח אותי לחנות יד שנייה בשם "הקרוואן". אצל מלכה החמודה, בעלת החנות, תוכלו למצוא בגדי וינטג' מקסימים, ועם התפאורה הקיבוצית מסביב זה מסתדר מצוין ברוח העלייה השנייה. אבל בעצם, רציתי לכתוב דווקא על הדוכן הקטן שמלכה מארחת בשבתות – הדוכן של ציפי, בו ציפי מוכרת בצניעות ובנועם בובות נפלאות ונוסטלגיות מעשה ידיה להתפאר: בובות מגרביים צבעוניים ובובות ליצן שמציצות מתוך קונוסים (יש לזה שם? מי יודע? ציפי קוראת לזה "טו טו").

Picture 1205 Picture 1206 Picture 1204

 לא יכולתי לעמוד בפיתוי וקניתי לבת שלי את הליצן הזה. או שאולי קניתי אותו לעצמי, גם זאת אפשרות.

DSC_0218

 מ-ל-א רהיטים
לתת למישהי כמוני להסתובב בחנות של רהיטי וינטג', כשכל שידה או שולחן מתחננים אלי שאקנה אותם ואשפץ אותם ואשים אותם במקום של כבוד בבית שלי, זה כבר ממש גובל בהתעללות. וכשכל הדברים אפילו לא יקרים במיוחד, קיימת סכנה ממשית שכל הסטודיו שלי (שמלא גם ככה ברהיטים לפני או אחרי שיפוץ) – יעלה על גדותיו. ב"דנדש" שמול קניון איילון מביאים כל שבוע 2 משאיות מלאות ברהיטים מכל העולם, ולכן כל פעם שתגיעו לשם – יהיו דברים חדשים. אבל כדאי להזדרז, כי באותה מהירות שזה מגיע, זה נחטף.

Picture 1034 Picture 1035 Picture 1037

הסקרטר המהמם הזה שלמעלה, למשל, היה יכול להיות שלי אילולא (נחשו את התשובה הנכונה):

1. מחירו האסטרונומי
2. צורתו המשעממת
3. הלקוחה החוצפנית שבאה שנייה לפני והכריזה עליו בעלות, ואם אני אתפוס אותה בסמטה חשוכה היא כבר תראה מה זה לגנוב לי כזה דבר מושלם מתחת לאף

ניחשתם?

מ-ל-א סרטים
כמו שמצאתי את "הקרוואן" ליד "חיננית", ככה בדיוק מצאתי את "אבנט" מתחת ל"דנדש". חיפשתי בדיוק סרט קישוט לכיסאות שעבדתי עליהם, ולא מצאתי משהו שאני אוהבת בשום מקום. ואז, כשנכנסתי לחנות הזאת, הרגשתי שהגעתי לגן עדן של התופרות עלי אדמות. בדים על בדים על חוטים על צמר על כפתורים וכל דבר שנפשכם חפצה לתפור או לסרוג אי פעם. כמובן שניצלתי את ההזדמנות והתחדשתי לי בבדים לריפודים מתוכננים ובפרחי סאטן לתחפושת של הדר. חוץ מזה, עמדתי בערך שעה מול הסרטים האלה עד שבחרתי סרט מתאים לכסאות.

Picture 1039

אתם בטח תוהים מה בחרתי בסוף ואיך יצאו הכסאות. אז הנה:

DSC_0219_ DSC_0227_ DSC_0229_

וקלוז אפ על בד המעצבים המיוחד:

DSC_0223_

הם כמובן למכירה בחנות שלי – כסט של ארבעה.

ביי בינתיים 🙂

זֶהוּ שִׁיר יָשָׁן עַל…

רגיל

זֶהוּ שִׁיר יָשָׁן
עַל אַנִיטָה וְחוּאַן
גָּבְהוּ עִשְׂבֵי הַזְּמַן
וְהַשּׁוֹשָׁן פָּרַח עַם הַחוֹחִים
הֵם שַׁיָּכִים עַכְשָׁו לְמַלְאָכִים.

אַנִיטָה לְחוּאַן חִכְּתָה
אַךְ הוּא אִחֵר לִקְטֹף אֶת רִימוֹנֵי אַהֲבָתָהּ
גְּבִיעֵי שְׂפָתֶיהָ הוּא עוֹד לֹא שָׁתָה
פִּתְאוֹם הַקַּיִץ תָּם
אַךְ לֹא יֵיתָּם סִפּוּר אַהֲבָתָם.

שיר אהבה ישן, מילים: נתן יונתן, לחן: נחצ'ה היימן

–         לירון, מה זה, שיעור ספרות מוגברת?
–         למה לא, מיקולה? קצת קולטורה, קצת געגועים לבית הספר. מה, לא נהנית בשיעורי ספרות?
–         מיקולה דווקא נהנה.
–         אפילו מ"החטא ועונשו"?
–         בטח, התקציר היה לא רע בכלל.

אז רק אני קראתי את "החטא ועונשו" עד הסוף? Damn!

ומה זה ה"תרבות יום א" הזאת אתם בטח שואלים? אז ככה. יש לי חבר טוב, איתן מרקס שמו, וחוץ מזה שהוא פחות או יותר הדוד המאומץ שלי, הוא גם סבא נהדר של ליבי המתוקה, מגלף בעץ משכמו ומעלה, צלם בחסד ובכלל איש טוב באמת.

ומה לכם ולאיתן מרקס? איתן יקירנו מציג את צילומיו בתערוכה חדשה, "כשפרוזה, פואטיקה ואמנות פלסטית נפגשים", אשר נוצרה במיוחד לרגל פסטיבל מספרי סיפורים שמתקיים בתיאטרון גבעתיים במהלך כל סוכות.

בתערוכה מוצגות עבודות של יוצרים ישראלים רבים מתחומי האמנות הפלסטית (ציור/פיסול/צילום/מעשה טלאים), אשר נוצרו בהשראת שירים מהמקורות וממיטב היצירה הישראלית, הקלאסית והמקורית, ויוצרים איתם דיאלוג. תוכלו למצוא שם את ביאליק לצד אדגר אלן פו, ולטייל בין רחל המשוררת לרבי נחמן מברסלב. חלק מהיוצרים בתערוכה אף כתבו בעצמם קטעי שירה לעבודותיהם.

 השיר שלמעלה, או יותר נכון קטע ממנו – " זֶהוּ שִׁיר יָשָׁן עַל", הוא שמו של הצילום הזה של איתן המוצג בתערוכה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הצילום מראה נעליים שגולפו בצורת פרצופים של חבורת זמר, ומכאן החיבור לשיר.

בעבודותיו, איתן אוהב להראות ולתעד סיפורים אנושיים. הצילומים שלו תופסים רגע מהמציאות, רגע שמספר סיפור. כל אחד יכול לראות בתמונה סיפור אחר, וזה מה שיפה בזה לדעתי. כך גם הצילום הזה, שלא מוצג בתערוכה, אבל הוא אהוב מאוד על איתן. הצילום הוא מתוך סדרת "רגליים מספרות", ומוטיב הנעליים שבו חוזר כמובן כחוט המקשר בין שני הצילומים.

רגליים מספרות

בתערוכה מציגים עוד הרבה אמנים, והיא עוסקת בנושאים מגוונים כאהבה ויחסים, אמונה, נשיות ואמהות, שכול ועוד. אוצרת התערוכה: איילת בירן.

התערוכה פתוחה כל יום בין 10:00-17:00 ובשעות המופעים, ומסתיימת ב-28.9.13.

אז יאללה, תפרגנו לאיתן ובואו!

נוסעים נכבדים שימו לב

רגיל

זה רק אני או שהחופש הגדול, שכל כך ייחלנו לסיומו בטרם עת (מה שלא קרה), זולג לו בלי שנשים לב לתוך הימים הראשונים של הגן, שגם הם בעצם ימי חופש במסווה של ימי הסתגלות, ואלה האחרונים מתמוססים להם בעדינות לתוך חופשת ראש השנה, שעוד רגע תהפוך לה באלגנטיות ליום-כיפור-פה יום-כיפור-שם, ופתאום הופה! סוכות!

מה זה??? מה עם חופש להורים קצת?

האמת שאני מעריצה גננות. להעסיק חבורת זבי חוטם במשך יום שלם, כל יום, במשך שנה שלמה. בעצם חצי שנה אם מורידים את כל החופשים. אני, לעומת זאת, גיליתי בחופש הגדול הזה שמדריכת הצופים שבי (יאללה! בואי נכין עוגיות ונצייר ונדביק מדבקות ונבנה בלגו יחד!) שהתנגדה נחרצות לטלוויזיה, עוברת לאט לאט מ"אני מרשה לך רק פים ופימבה" ל"תדליקי, תדליקי".

אז כששרון הציעה שניקח את הילדים לתערוכת הרכבות החשמליות המיניאטוריות בירושלים, זרמתי. לנו יהיה זמן איכות של חברות, ולילדים יהיה שמייח. והכי חשוב – עם כל הנסיעות והבילוי בתערוכה והמסעדה והכל, יהיה לנו יום אחד פחות בחופש הגדול להיות בו צוות הווי ובידור.

מיקולה מאוד התרגש לשמוע שנוסעים לתערוכה, והלך לקרוא קצת פרטים באתר.

– לירון, הדרכון שלך בתוקף?
 למה אני צריכה דרכון, מיקולה? התערוכה בירושלים, ובפעם האחרונה שבדקתי, היא עדיין שלנו.
– אבל כתוב באתר שהרכבות נוסעות בתוך נוף אירופאי מרהיב.
– אתה לא מתכוון… לנסוע ברכבות האלה?
– בטח שכן! מיקולה אף פעם לא היה בחו"ל.

אוקיי, הבנתי. אני צריכה לחשוב על תוכנית להסחת דעתם של הסדרנים, למקרה שמיקולה יחליט לקפוץ לתוך אחד המודלים ולעלות על רכבת לטחנת הרוח שבכפר הדייגים הציורי זאנסה סחאנס.

הגענו, לאחר ההתברברות המתבקשת בירושלים (אפילו הווייז לא יכול על העיר הזאת), וגילינו שאמנם אסור לאכול בפנים (הגנבנו לילדים צ'יריוס, כל פעם אחד), אבל מותר לצלם. אז קודם תמונות ואז מסקנות (תלחצו ותדפדפו).

ועכשיו מסקנות:

1. התערוכה מהממת. הרכבות מגניבות ומכל מיני תקופות, הירידה לפרטים מרשימה, הסטים מושקעים – תאווה לעיניים – ונראה שלמי שבנה את זה היה ממש כיף. השוס הגדול בעיני הוא הלונה פארק. הדר, לעומת זאת, הכי התלהבה מגני השעשועים הקטנים שפזורים בין הבתים. שאלתי אותה אם היא רוצה להתנדנד, והיא הסבירה לי שלא כי היא גבוהה מדי. סופסוף היא גבוהה ממשהו!

2. ניחוח חו"לי. הנוף באמת אירופאי, ואם אתם לא טסים השנה (או שכן טסתם אבל אתם כבר מתגעגעים) – זה הכי קרוב לחו"ל שיהיה לכם. גם כשתצאו מהתערוכה, ותהיו ממש רעבים – תוכלו להכנס לאחת המסעדות באזור ולהרגיש בשאנז אליזה מבחינת המחירים (ארוחת ילדים ב-60 ₪? סירייסלי?)

3. רכבת ישראל. התערוכה בחסות רכבת ישראל, אבל באופן מפתיע היא מתנהלת בצורה מופתית (אין איחורים, לא מבטלים קווים, ואין חיילים שישנים על הרצפה).

4. פעילויות לזאטוטים. במרכז התערוכה יש מין במה קטנה, שסביבה מתגודדים כל הילדים. מצד אחד זה מגניב, כי הילדים יכולים להפעיל בעצמם רכבת על שלט, ומצד שני לא ממש מרשים להם לגעת ברכבת שנוסעת להם מול העיניים. הייתה חסרה לי קצת פעילות אינטראקטיבית.

5. תאורה. האורות בתערוכה נדלקים ומתעמעמים כל הזמן, כדי ליצור אווירת יום ולילה. אחלה רעיון, אבל אם אתם מצלמים – חכו לאור הכי מתאים…

6. אחרי התערוכה, הדר לא הפסיקה לדבר על זה שהיא רוצה שתהיה לה רכבת בבית. סבתא – לתשומת ליבך, יום הולדת 3 🙂

7. מארגני התערוכה כנראה חשבו כמוני בפסקה הראשונה של הפוסט, ולכן התערוכה תמשך עד 30.9. יש לכם המון ימי חופש בשביל ללכת אליה.

ולסיום, אנימייטד גיף שהכנתי לגמרי בעצמי:

תערוכת הרכבות

מיקולה בשטח – כולם במתח!

רגיל

נכון שדברים חדשים זה כיף?
אז אני שמחה להכריז על פינה (וקטגוריה) חדשה בבלוג – מיקולה בשטח.

היתה לי שיחה על זה עם מיקולה לפני כמה ימים. זה הלך ככה:

– מיקולה, אנחנו פותחים פינה חדשה בבלוג, שתקרא "מיקולה בשטח". זו תהיה פינה שבה אנחנו נחווה דעה על כל מיני דברים, אירועים, פעילויות וכאלה, שקשורים לעיצוב, בית, יצירה ומשפחה. מה דעתך?
– זה אומר שסופסוף תקחי את מיקולה לפרימיירות, לשתות שמפניה זולה ולהצטלם עם סלבס?
– שמפניה אני לא בטוחה שמותר לך, מיקולה, אבל להצטלם עם סלבס אפשר.
– גם עם משה דץ?

מממ… על זה כבר לא הגבתי. יש גבול לכל תעלול!

בכל מקרה, את הפוסט הראשון בפינה החדשה שלנו פותחת רשת "שילב". האמת, שחלק משמעותי מחופשת הלידה שלי עבר עלי בחנויות שילב – בהחלפת מתנות שקיבלנו, בניצול שוברי מתנה, בהחלפת חיתול או הנקה מזדמנת, או סתם כדי ליהנות מהמזגן בחום של קיץ 2011 (התינוקת בעגלה היא רק תירוץ).

בשבוע שעבר הוזמנו אני, מיקולה ועוד כמה בלוגריות עם תינוקות חמודים במנשאים, להשקת קולקציית החורף החדשה של שילב.

שילב1

פתחנו בקולקציית הפסטל המתוקה: בגדים חגיגיים בסקאלת צבעים של ורוד/פוקסיה/אוף ווייט/חום לבנות, ותכלת/בז'/אפור/צהוב לבנים. שילובי הצבעים נעימים, הבדים איכותיים ומורגשת השקעה בעיצובים ובגימורים. אי אפשר להגיד שהמחירים זולים, אבל אם חושבים על בגד חגיגי לראש השנה או לשבת, זו בהחלט אופציה. צילמתי כמה תמונות לטובת מי מכם שילדיו בין המידות 0-24 חודשים (לא ייאמן, אבל הציפלונה שלי, אחוזון-מינוס-אלוהים-יודע-כמה, כבר גדולה על זה).

שילב2 שילב3

המשכנו לסייר בחנות ולראות את שאר הקולקציה (בגדים חגיגיים גם במידות 2-5, קולקציית ג'ינסי עם בגדי פוטר שנראים בדיוק כמו ג'ינס, חליפות גן יומיומיות ועוד), אבל אני הכי אהבתי את היציאה החדשה של שילב – ויש לציין הדי גאונית מבחינה עיצובית – קולקציית הביגוד ההתפתחותי Black&White.

אז למה זה כזה גאוני? דבר ראשון, כי צבעי הבגדים הם שילוב של שחור/לבן/אדום, אשר מתבסס על הקטע המוזר הזה שתינוקות רואים רק את הצבעים האלה כשהם ממש קטנים. בגלל זה גם עושים להם כאלה ספרוני תמונות למיטה (אלה שההורים תוקעים להם מול הפרצוף, וכל היום הם נאלצים לבהות בהם כי הם לא מסוגלים להתהפך).

שילב4 שילב5

דבר שני, כי תפורות על הבגדים תגיות כאלה שתינוקות אוהבים לשחק איתן ולמשש, וגם דמויות מחייכות על כפות הרגליים, שישעשעו את התינוק כשהוא מרים את הרגליים. התינוק אשכרה הופך לצעצוע של עצמו!

שילב6

דבר שלישי, לתינוקות כמעט ואין בגדים עם צבע שחור או שחורים לגמרי, רחמנא לצלן. מה, לא מגיע להם? בזמנו, מצאתי להדר את בגד הגוף השחור ההורס הזה (Cool Babies Wear Black), מסטודיו שוגר בייבי לאב המגניב של שרון –

שוגר בייבי לאב

בקיצור, אחלה. גם מיקולה התלהב מה-Black&White. אבל פשוט בגלל שזה בצבעים שלו.

ושתי סוכריות לסיום – אחת היא בגד גוף לראש השנה במחיר מיוחד לפולניות כמוני: 14.90 ₪!

שילב8

והשנייה היא סייל על כל קולקציית הקיץ. יש לי שיטה, שכל סוף עונה אני קונה להדר מלא בגדים במידה יותר גדולה, עבור העונה המקבילה בשנה הבאה. בינתיים זה עובד. סיימתי את הביקור בשילב עם 2 חליפות, טוניקה וחולצה להדר ב-100 שקל 🙂

שילב7