קטגוריה: לֶבֶד

מקלחת תינוק

רגיל

סיפרתי לכם שאני בהריון?
לא?
איך יכול להיות?!
עברו כבר כמעט תשעה חודשים!

מממ… אולי זה בגלל שבהריון הזה (בניגוד לקודם) אני קצת פחות מרגישה בהריון כי אין באזור שלי אף אחד שמטריד אותי במשפטים האלמותיים –
"מה, עוד לא ילדת?"
"אז מה, את עוד פה?"
"לא בא לך ללדת, הא?"
"היא לא רוצה לצאת כבר?"
והכי מתחכם – "השמנת!"

אנשים תמיד מרגישים שהם צריכים להגיד משהו, לא? אז זהו – שלא! אתם תעזבו את הבטן שלי בשקט ואני מבחינתי מבטיחה להתעלם ברוב טקט מהקרואסון שוקולד שאתם בדיוק תוקעים. עשינו עסק?

אבל בסיבוב הזה, כשאני הולכת לעבודה בבוקר, יש לי רק את מיקולה לידי, והוא מצידו עוד לא אמר שום דבר. נראה לי שהוא בהכחשה. ככה זה אחים גדולים 🙂

מה שכן, אם מיקולה היה אומר משהו, נראה לי שזה היה בסגנון כמה מהמשפטים החמודים האלה. השאלתי אותם מעמוד הפייסבוק המצוין שכדאי לכם להכיר – "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם".

1273861_615224965214498_247756684_o 1921044_601047889965539_620679484_o 1979181_608095375927457_737185145_o

אז נסיכה מס' 1 כבר כמעט חוגגת 4 (הדר – למי שלא מכיר), ובקרוב תצטרף למשפחתנו הקטנה נסיכה מס' 2. לרגל המאורע המרגש שינסתי מותניים, ובין שיפוץ שרפרף אחד לחידוש כסא אחר הצלחתי להשחיל כמה רכישות ויצירות לטובת יורשת העצר הבאה. כי אם אף אחד לא מתכוון לארגן לי פה מקלחת תינוק (או "בייבי שאואר" כמנהג הגויים, טפו) – אני הולכת לארגן אחת וירטואלית לעצמי!

אז מה חדש אצלנו?

סלסילת חיתולים.
החיתולים של הדר תמיד היו מונחים על השידה ואף פעם זה לא היה נראה מסודר במיוחד. אז החלטתי, ביום הסערה הכי קר של החורף, על כוס סיידר חם, לסרוג סלסילה בדיוק למטרה מקודשת זו.

10898187_778026515620417_9042013424211508377_n

את הסלסילה סרגתי מחוטי טריקו בשלושה צבעים. נעזרתי בהדרכה הזאת, ושידרגתי אותה קצת על ידי שילוב השורות אחת בשנייה, פלוס תוספת פפיונים בארבעת הפינות.

DSC_0500 DSC_0506

אבל דבר אחד אני חייבת להבין: חיתולי ניובורן זה באמת כזה דבר פצפון?

DSC_0513

נעליים.
מכירים את המשפט "A girl can never have too many shoes"? אז יופי. הילדה עוד לא נולדה, אפילו שם עוד אין לה, אבל נעליים חדשות יש בשפע. למבחר דאגו דודה יעל ג., שהביאה משלוחה של נעלי בית מתוקות מניו-יורק (אחד לקטנה ואחד לגדולה, בכל זאת אסור לקפח):

2

ודודה ניקי, שסרגה מחוטי כותנה לא זוג אחד, לא שניים, אלא שלושה (!) זוגות אולסטאר פצפונות לפי ההדרכות האלו.

DSC_0521 DSC_0542

החלטתי לעשות לעצמי צילומי הריון "Like mother like daughter" עם האולסטאר הזעירות. ולא, זה שאני בקרוב אמא ל-2 לא אומר שאסור שיהיה לי פטיש לסניקרס! (במיוחד מגניבים כאלה שיש רק בלונדון)

1

בגדים.
אז מצד אחד, יש לי בבטן עוד בת ולא בן, מה שאומר שלכאורה אין לי סיבה לקנות בגדים. מצד שני, הדר נולדה בקיץ וזאת תיוולד בחורף (גם כן חורף) – כלומר סיבה מצוינת לשופינג! אז גייסתי את דודה יעל ב. ואת סבא כדי להביא לי חבילת אוברולים קטנטנים מקרטרס ניו יורק, ואני עצמי שמתי פעמיי לחנות צ'ילדרנז פלייס הקרובה לביתי ויצאתי עם שמלה וחולצה לאחות הגדולה (שוחד לקראת האחות הקטנה), וכן השלל הבא מהפליז הכי נעים בעולם, וכיסויי ידיים בילט-אין בשרוולים שהזכירו לי משום מה כותונת משוגעים (אבל זאת רק אני):

DSC_0520 DSC_0515

חוץ מזה, יש להם כל כך הרבה חליפות הורסות למסיבת בריתה, כך שהפאשניסטה לעתיד יכולה ממש לצאת מהבטן ישירות לטוטאל לוק מלא בדיטיילים מושקעים, כולל נעליים (טוב די, יש לי מספיק). ועוד חוץ מזה, שיש להם עכשיו 50%-70% הנחה על מגוון פריטים מקולקציית החורף (שווה) ואפילו פריטים ב-9.90 ₪ (שווה מאוד).

Picture 162Picture 163_

פרוייקטים עתידיים.

אז ככה נראית רשימת המשימות שלי לקראת הלידה:
עריסה – יש
תיק לבית היולדות – יש
בגדים אחרי כביסה ומסודרים יפה במגירות – יש
פלייליסט של שירים מרגיעים – יש
פוסט בבלוג – יש
סבא וסבתא, גיסים וחברים בהיכון – יש
צירים – אין!

נראה לי שכל מה שנשאר הוא פשוט לחכות שהפלא יצא לאוויר העולם בזמן הכי מתאים והכי נכון… ואחרי שזה יקרה, אני מבטיחה להכין לה נחשוש כזה כמו שהכנתי לאחותה הגדולה –

DSC_0789

וגם מובייל שם כזה, כי ברור שעם הגנים במשפחה שלנו היא תצא מהבטן וישר תדע לקרוא אנגלית –

Copy of מובייל שם - הדר

ואיזה שם יהיה כתוב שם אתם שואלים? האמת שאנחנו בעצמנו עוד לא יודעים… זה בטוח יהיה שם מהטבע, צריך להתחבר ל"הדר", בלי ח' ולא שם לועזי. תכתבו לי הצעות!

ומשהו מתוק לסיום:

מודעות פרסומת

מה כתוב פה?

רגיל

 אני שמחה לבשר לכם כי חגיגות היומולדת של הדר, עליהן כתבתי בשבוע שעבר, הסתיימו, וחזרנו לשגרה. עכשיו, כל פעם שמישהו שואל אותה בת כמה היא, או מתי היה לה יומולדת, היא אומרת "נגמר לי היומולדת!". תכל'ס, לחגוג שלוש מסיבות יומולדת אחת אחרי השנייה, בשביל זאטוטה בת שנתיים, זה די מעייף… למרות שכל התפקיד שלה בהילולה הזאת היה להיות חמודה ולפתוח מתנות.

 ואני?
סגרתי את הקונדיטוריה הזמנית, וחזרתי לעבודה.

באחד הימים, מיקולה מצא על שולחן העבודה שלי את אותיות הלֶבֶד האלו:

מה כתוב פה

במשך יום שלם הוא ניסה להוציא ממני למה הכנתי אותן ומה לעזאזל כתוב פה. כל ניסיונותיי להסביר לו שזו הפתעה, ושברור לי שברגע שאגלה לו הוא ישר ירוץ ויספר לכולם, עלו בתוהו.

 DSC_0766

בהתחלה, הוא ניסה לבקש יפה.

DSC_0768

דגדגתי אותו, שיפסיק להציק לי. זה לא עזר. הוא המשיך ללחוץ.

DSC_0771

עמדתי בסירובי. הוא נקט בגישה מאיימת.

DSC_0772

אני מודה שקפצתי לרגע, אבל סתם כי הייתה דפיקה בדלת. זה היה הדוור.

כשחזרתי, מיקולה היה מוטל על הרצפה, ולידו הכיתוב הבא:

DSC_0773

–         מיקולה, קום מהרצפה, אני יודעת שאתה סתם עושה את עצמך.
–         (אין תגובה)
–         מיקולה… לפחות תעצור את הנשימה, כדי שזה ייראה יותר אמין.
–         (אין תגובה)
–         רוצה שאני אגלה לך מה כתוב פה?
–         כן!!!

סידרתי מחדש את האותיות, בסדר הנכון.

DSC_0775

מיקולה חייך. הוא מכיר היטב את כל השמות האלה, כי הם שייכים לכמה ילדים חמודים ומיוחדים ששנינו מאוד אוהבים: יולי ז., עידו מ., יונתן ש., איתמר ל., ומאיה ג..

DSC_0777

את האותיות, הסברתי למיקולה, אתלה על ענף עץ, וכל ילד יקבל השנה ליום הולדתו מובייל עם שמו,  בדיוק כמו המובייל הזה שהכנתי ליאיר:

מובייל יאיר1 מובייל יאיר2

רוצים גם? חפשו "מובייל שם" בחנות.

נפגש בשמחות!

כמעיין המתגבר

רגיל

– מיקולה, אתה יודע שכבר בדיוק חודש לא כתבנו פוסט???
– טוב, זה הגיוני, נולד לנו אחיין.
– ו…?
– לירון, תינוק חדש זה המון עבודה.
– מה כבר עשית, מיקולה? אפשר לחשוב שאתה זה שהחלפת לו חיתולים, קמת אליו חמש פעמים בלילה וטיילת איתו בכל הבית כדי שירדם סופסוף.
– לא, אבל מיקולה הכין לו הפתעה!

 אז זה אמנם לא לקח חודש, אבל מיקולה באמת הכין לאחיין החדש שלנו הפתעה.

 אבל נתחיל בסיפור.

 מעיין שלנו נולד בצהרי אפריל, אח שלישי למאור ומתן. זה קרה כל כך מהר, שאמא שלו אפילו לא הספיקה להגיד "אפידורל", וכבר הוא היה בחוץ (לטענתה היא אמרה "אפידורל" די הרבה פעמים, ובקול די רם אפילו, אבל הנתון הזה קצת פחות מתאים לסיפור). כשבאנו לבקר אותם בבית החולים, הדר נורא התרגשה, ורצתה לראות את התינוק החדש שוב ושוב. מעניין אם היא תתלהב ככה כשלה יהיו אח או אחות!

מעיין

את שמו של הרך לא גילו לנו, אבל קיבלנו שני רמזים:

 1. זה מתחיל באות מ', כמו אחיו הגדולים – מאור ומתן.
2. וזה שם שיכול להתאים גם לבן וגם לבת.

 אז את "משה" פסלנו על ההתחלה. "מרום", שם שאנחנו אהבנו ומאוד מתאים למשפחת חובבי התעופה שבנדון, גם ירד מהפרק, בשל הדמיון למאור. מנחם ורדי – כבר יש. גם מיכאל ורדי כבר יש. מטר? מיתר? משי? לא הסטייל שלהם. מאי? לא, טעות בחודש. מנדל? נו שוין…

– מיקולה!
– סליחה?
– מיקולה שם מצוין. זה במ', מתאים לבן ולבת, וזה אפילו שם של סלב.

אני די בטוחה שמיקולה התכוון למיקולה יאנוביץ' אזארוב, ראש ממשלת אוקראינה. אבל כנראה שגם השם הזה לא ממש יתאים לפיצקי הקטן. חשבנו וחשבנו, ובסוף זה הגיע: מעיין.

 מעיין הוא מבוע של מים מתוך האדמה […] בספרות, המעיין מסמל מקור נקי וטהור. (ויקיפדיה)

ישבנו, מיקולה ואני, וניסינו להחליט איזו מתנה תשמח את הקטנצ'יק.

– מיקולה, נראה לי שנביא לו צ'ק.
– לא טוב. הוא יקרע את זה.
– אולי בגד יפה?
– לא צריך. בשביל מה יש לו שני אחים גדולים?
– חיבוק?…
– קמצנית!

בין ההצעות שנפסלו (על ידי) היו גם: מכונית פורש, טיסה לברלין, פנטהאוז בהוד השרון, ארוחה במול-ים, ודגם לבנייה של גלקסיית שביל החלב. בסוף החלטנו – קובייה! גם רך, גם צבעוני, גם מרשרש וגם עם השם המקסים שבחרו לו הוריו.

צד אחד:

קובייה צד ראשון

צד שני:

קובייה צד שני

ובשתי הפאות העליונה והתחתונה תפרתי ברווזון קטן וחמוד.

קובייה מלמעלה

ברוך הבא לעולם, קטנצ'יק 🙂

אני גאה ונרגשת…

רגיל

אני גאה ונרגשת לשתף אתכם בסדנת הלֶבֶד הראשונה בעולם (או לפחות בכפר סבא), שהתקיימה אצלי הבוקר, בהשתתפות:

יעל גרזון
יעל גבריאלי
יעל קרנר
דורון קבלינסקי
אפרת לוי
מיה לב ארי
נועה פישר
וסער ורדי!

רק העובדה שהיו שלוש יעליות בסדנה אחת תרמה לכך שזו תהיה סדנה כיפית, יצירתית ומלאת אנרגיות טובות.
הנה הצצה קטנה לבוקר שהעברנו יחד…

כאן השולחן עוד היה מסודר...

כאן השולחן עוד היה מסודר…

עושים היכרות קטנה

עושים היכרות קטנה

DSC_0689

מקבלים השראה מהמוביילים שלי

DSC_0691

מתחילים לעבוד!

מתחילים לעבוד!

מציירים סקיצות

מציירים סקיצות

קצת חוט ומחט

קצת חוט ומחט

DSC_0703

DSC_0707

עוד קצת השראה... מזל שיש סמארטפון!

עוד קצת השראה… מזל שיש סמארטפון!

השראה מהכלבה מיקה

השראה מהכלבה מיקה

DSC_0717

DSC_0720

DSC_0721

DSC_0723

הנה, מתחילים לראות תוצרים!

הנה, מתחילים לראות תוצרים!

יעל החליטה לפרגן למיקה עצם

יעל החליטה לפרגן למיקה עצם

קצת עזרה מחברים...

קצת עזרה מחברים…

DSC_0736

יעל הזריזה כבר עשתה חציל אחד!

יעל הזריזה כבר עשתה חציל אחד!

והנה דובי מוכן!

והנה דובי מוכן!

DSC_0741

קצת גוזרים

קצת גוזרים

רגע של ייאוש!

רגע של ייאוש!

יש לנו גם גלידה...

יש לנו גם גלידה…

DSC_0755 DSC_0756 DSC_0759 DSC_0761

אנחנו כמעט מסיימות...

אנחנו כמעט מסיימות…

ועוד גלידה!

ועוד גלידה!

לב לינשוף של מאיה

לב לינשוף של מאיה

DSC_0811
DSC_0809 DSC_0815 DSC_0816

הדר עם הדובי שאבא הכין לה, בהשראת הדובי הגדול

הדר עם הדובי שאבא הכין לה, בהשראת הדובי הגדול

DSC_0827

גם מיקולה הצטרף לחגיגה

DSC_0838

פוני מקסים שדורון הכין לגמרי לבד

DSC_0828

הנה כולם עם התוצרים המהממים שלהם!

הנה כולם עם התוצרים המהממים שלהם!

רוצים להירשם לאחת הסדנאות הקרובות? הקליקו כאן לפרטים.

ילד אמיתי

רגיל

– בוקר טוב לירון! את נראית ממש טוב הבוקר. רזית?
– לא נראה לי… לפחות לא בפעם האחרונה שבדקתי.
– עשית משהו בשיער! נכון?
– מממ… מיקולה, יכול להיות שאתה צריך ממני משהו?
– לא, מה פתאום. [שתיקה] טוב, בעצם כן. מיקולה רוצה להיות ילד אמיתי.
– ילד אמיתי? מה הכוונה?
– מיקולה לא רוצה להיות תקוע בתוך המחשב כל הזמן!

אוקיי, לזה לא ציפיתי – דמות מצוירת שחיה לה קצת במחשב וקצת בראש שלי, פתאום מפתחת רצונות קיומיים משלה?! לרגע הרגשתי קצת כמו סבא ג'פטו. בעצם… עם כל הרהיטים פה מסביבי אני באמת קצת סבא ג'פטו 🙂

ניסיתי לחשוב איך להפוך את מיקולה לילד אמיתי. מחוטי מתכת – לא כדאי. הוא בטח ידחוף את האצבע לשקע ואז אוי ואבוי. מעץ – עדיף שלא. אני כבר חוזה איך הדר מנסה לקפל לו את הרגליים כדי להושיב אותו ושוברת לו אותן ללא היסוס. מנייר – תוך שנייה וחצי הוא מסתבך עם עצמו והופך לציפור מאוריגמי. אוף!

הייתי צריכה קצת השראה. מצאתי את הקטע הזה מתוך Once Upon A Time – סדרה מדהימה שאני רואה עם זוגי היקר. הסדרה מספרת על כל הדמויות מהאגדות (שלגייה, כיפה אדומה, פרינס צ'ארמינג ועוד) – שבעקבות קללה אכזרית שהטילה עליהם המלכה הרעה, הם משוגרים לעיירה קטנה בת זמננו ושוכחים מי בעצם הם היו בעולם האגדות. שווה.

הכובע של פינוקיו הדליק לי ניצוץ בעיניים.

– מיקולה, אני יודעת ממה אני אהפוך אותך לילד אמיתי.
– ילד אמיתי!!! ילד אמיתי!!!
מלֶבֶד!
– לב זה טוב. מיקולה רוצה לב!

לקחתי את מטה הקסמים שלי (מחט) ותפרתי את מיקולה מלבד לבן וחוט שחור. זה היה מאוד מסובך, גם כי יש לו המון קוצים, וגם כי הוא לא הפסיק לזוז. בסוף זה מה שיצא, ומיקולה שמח, כי הוא סופסוף התחיל לראות עולם.

מיקולה מלבד

גם הדר שמחה, כי היא ישר זיהתה את הפוטנציאל הבובתי שבו.


ואני הכי שמחתי, כי יחד עם מיקולה האמיתי נולד גם הרעיון לסדנאות הלבד. אתם מוזמנים לבוא להשתתף וליצור יצירות נפלאות בעצמכם!

לפרטים ולרישום לסדנאות הקליקו כאן.