קטגוריה: כללי

מיקולה בן שנה!!! אהההההה

רגיל

ביום שישי האחרון סיפרתי למיקולה בהתרגשות, שביום ראשון, כלומר היום, יש לו יומולדת.

יומולדת שנה!

כן, עברה שנה שלמה מהתשיעי לפברואר אלפיים ושלוש עשרה, אז פרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג שלנו, שבו הצגתי לעולם את המפלצתון החמוד שלי.

שנה שלמה!

חשבתי, בתמימותי, שמיקולה יקפוץ לשמיים ויעשה סלטות באוויר וינופף בידיו הקטנות בשמחה והילולה. אבל לא. לעומת זאת, קיבלתי את הפרצוף הזה:

fb teaser profile pic

ניסיתי לרדת לעומק העניין, ולהבין איך יכול להיות, שב-364 הימים האחרונים מיקולה לא הפסיק לשאול אותי מתי יש לו כבר יומולדת, וכשמגיע היום המיוחל, הוא עושה פרצוף של מלפפון חמוץ.

"מיקולה בן שנה. מיקולה זקן ממש"
"מיקולה כבר ינוח בקבר"
"מיקולה כל כך זקן, שכשהוא נולד אפילו עוד לא היה וידאו באינסטגרם"

 אוקיי, ידעתי מראש שיש לי עסק עם פולנייה במסווה של יצור קטן ופרוותי, אבל לא חשבתי שמשבר גיל השנה יתפוס את מיקולה בכזאת חומרה. החלטתי לנסות ולעודד אותו באופן לוגי וברור, והזכרתי לו שבשנה האחרונה הספקנו לעשות המון המון דברים חשובים.

למשל, שאת הפוסט הראשון שהעלינו בבלוג ראו 1000 איש ביום אחד.

ושבשנה האחרונה היו לנו מעל 16,000 צפיות בבלוג.

שיש לנו בבלוג יותר מ-500 תמונות מקסימות המשולבות במעל 30 פוסטים.

ושלא פעם ולא פעמיים הפוסטים שלנו הופיעו בראש רשימת הפוסטים הפופולריים ביותר של וורדפרס בעברית.

שיש לנו כמעט 600 אוהדים בפייסבוק שמלייקקים ומגיבים ונהנים לקרוא אותנו.

ושיש לנו מדור קבוע של הדרכות "עשה זאת בעצמך" באתר העיצוב המוביל בישראל – בניין ודיור.

שבחנות שלנו נמכרים עשרות מוצרים, ביניהם רהיטים משופצים שכל אחד מהם יחיד ומיוחד, עבודות קרמיקה מקוריות, מוצרי לבד מתוקים וצבעוניים, וקיטים טרנדיים לרקמת איקסים.

ושבסדנאות הלבד שלנו השתתפו כל כך הרבה אנשים מקסימים ויצירתיים שיצאו עם חיוך ענק ובובה מעשה ידיהם.

נשמע טוב, לא?
כנראה שכן, בהנחה שאתם לא מיקולה.

fb teaser profile pic2

הבנתי שקול ההיגיון לא יעזור כאן, ושלפתי את נשק יום הדין.
הכנתי למיקולה הפתעה.

– מיקולה, אתה יודע למה כדאי לך לשמוח ביומולדת שלך?
– אין שום דבר משמח ביומולדת של מיקולה.
– גם לא סשן צילומי קייק סמאש?
– קייק מה?
– "קייק סמאש", נו, צילומים כאלה שעושים בגיל שנה, שמלבישים אותך בכובע מגוחך ועניבה תואמת, ואתה מקבל עוגה מושקעת מבצק סוכר במלא כסף ויכול לחרב אותה ולאכול אותה עד חורמה ולהתלכלך עד כלות, ככה שמתאבקים בבוץ יראו חובבנים לידך…
– לירון, יכול להיות שאמרת עוגה?

מאותו רגע מיקולה הפך לשד טזמני, ולא נח ולא שקט עד שהגיעה העוגה. ככה זה נראה 28 שניות אחרי.

יומולדת שנה

 אני מאחלת למיקולה ולי שנה שנייה פורייה ונהדרת, מלאת חדוות יצירה וכיפית, משעשעת לרוב ומרגשת לעיתים. שנכיר עוד המוני אנשים נפלאים ומעניינים לעבוד איתם או עבורם, שנמשיך להמציא ולחדש כי יש לנו אינסוף רעיונות, ושנגדל ונגדל כי השמיים הם הגבול.

ומה אתם מאחלים לנו? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות 🙂

חוץ מזה, כדאי לכם לעשות לייק ולעקוב אחר עמוד הפייסבוק שלנו, כי בעקבות כמויות הסוכר שמיקולה זלל, הוא קצת עף על עצמו עם רעיון די פסיכי של "כל יום מוצר אחר בחצי מחיר למשך שבוע".

–          חצי מחיר? השתגעת מיקולה???
–          לירון, זה היומולדת של מיקולה אז מיקולה מחליט. תפרסמי ותשתקי!

**********************

המוצרים שבהנחה:

סדנת לבד בחצי מחיר! 75 ש"ח במקום 150!

סדנת לבד בחצי מחיר! 75 ש"ח במקום 150
לחצו על התמונה לפרטים

פרצופוני קרמיקה לתליית מגבות או בגדים בחצי מחיר! 50 ש"ח במקום 100

פרצופוני קרמיקה לתליית מגבות או בגדים בחצי מחיר! 50 ש"ח במקום 100
לחצו על התמונה לפרטים

מודעות פרסומת

מחכה לי ועוד איך

רגיל

זוכרים שלפני מלא זמן, כשכתבתי פוסט על אהבתי ללונדון, הזהרתי שמתוכנן לי בקרוב טיול לעיר היפה בעולם? ואתם מכירים את זה שכשחוזרים מחו"ל אז צריך איזה חודש
לנוח
לפרוק את המזוודות
לעשות כביסות
להתלהב מהרכישות
לחלק את כל המתנות
לסדר את התמונות
להראות את התמונות לאורחים חפים מפשע
ולאכול את כל השוקולדים

אז זהו.

– לירון, שוב פעם את והתירוצים שלך למה לא כתבת פוסט במשך חודש (!) שלם?
– מיקולה, אני מזהירה אותך!
– מיקולה לא מפחד ממך.
– עוד הערה כזאת ואני עוצרת לך את אספקת ה-M&M's!
– [שקט]

עכשיו אפשר להתחיל.

DSC_0061

זאת פעם ראשונה של זוגי היקר בלונדון, ופעם שלישית שלי. לכן החלטנו שנעשה כמה אטרקציות חובה (בשבילו) וכמה שופינג (בשבילי? פחחח. בפועל הוא קנה יותר).

בפוסט הזה אני ממש לא מתכוונת להלאות אתכם עם נתונים טכניים על הלונדון איי, ההיסטוריה של הביג בן או שעות הפתיחה של חנות המזכרות של כנסיית ווסטמיניסטר, גם כי את כל אלה לא הספקנו וגם כי בשביל זה יש את גוגל. מה שאני כן מתכוונת הוא לעשות לכם חשק ללונדון ולהכיר לכם מזווית המצלמה שלי את העיר הצבעונית בעולם, גם אם בעצם קוראים לה "העיר האפורה". מוכנים?

כהרגלנו בקודש – שיר רקע:

 הגענו ללונדון בתקופה הכי שווה בשנה – 26 לדצמבר, בדיוק השבוע היפהפה הזה שבין כריסמס לניו-יירז, וליתר דיוק בדיוק ביום שבו קורה בלונדון סייל הסיילים הגדול, הידוע בכינויו Boxing Day. מקור השם הוא בקופסאות המתנות שאדונים נהגו לתת למשרתים שלהם בימים עברו, אבל תכל'ס מדובר ביום בו את (ויסלחו לי הזכרים) נאלצת להדגים את כל ידיעותייך באיגרוף תאילנדי משולב בטקטיקות קרב מגע שלמדת בטירונות, על מנת להשיג את תיק הלואי ויטון הנחשק שבהנחה היסטרית מידי המהגרת היפנית דאן 7 בקראטה שבדיוק חטפה לך אותו מהמדף.

DSC_0495

למזלי, לא חשקה נפשי בפריט שכזה, ואת אסטרטגיית הלחימה שלי יישמתי בניסיון לצלם אותו בלי שאחד השומרים מהקג"ב יראו אותי וישסו בי את הבולדוגים הצרפתיים שלהם, או גרוע מכך – יעניקו לי במתנה את אחד התיקים הכעורים הללו.

לעומת זאת, את רוב הוני עלי אדמות בזבזתי בבית המקדש השלישי, הידוע לכל ישראלי מן היישוב בשם Primark. כשאת מוצאת לבתך הפעוטה סוודרים באווירת כריסמס בכזאת מתיקות ובכזה מחיר מופרך, אי אפשר להגיד להם לא. אז מה אם כל שאר הלקוחות בחנות מדברים עברית?

DSC_0048

ברחובות אוקספורד, ריג'נט והסביבה בטח כבר הייתם, אבל האם זה היה בכריסמס? אם לא, אז כנראה שאתם צריכים לנסוע שוב. זו חווייה אחרת לגמרי.

 Picture 325 DSC_0562 DSC_0069

גם לסטר סקוור חוגגת ומתקשטת בלונה פארק צבעוני.

DSC_0569

שלא לדבר על העצים המעוטרים בנורות צבעוניות קטנטנות בכל פינה. למה שלא נאמץ את זה גם אצלנו? זה צבעוני ומשמח ויש מתחת מתנות, מה רע.

הנה אחד מתיאטרון Dominion בו ראינו את המופע We Will Rock You (בזבוז זמן משווע, אלא אם כן אתם חולים קשות על להקת קווין).

DSC_0004

ועוד כזה מקסים ממוזיאון Natural History Museum

DSC_0139

ואחרון חביב מהTower of London  בשעת בין ערביים מופלאה שכזאת.

DSC_0453

ואם כבר בכריסמס עסקינן, גשו נא לחנות M&M's שבלסטר סקוור ותצטיידו במנה לא מבוטלת של צבעוניות, מתנות וסוכר מזוקק.

DSC_0038 DSC_0044

לשופינג של כל מיני ענתיקות ופיצ'פקעס אני אשלח אתכם לשוק פורטבלו. זכרתי לו חסד נעורים מהפעם הקודמת שביקרתי בו, לפני 10 שנים, כשהצלחתי לדוג בו מעיל קשמיר ארוך בצבע חציל במחיר מגוחך. היום הוא קצת פחות מלהיב, אבל עדיין נורא כיף להסתובב בו.

ולמרות שזה כאילו שוק, עדיין די יקר שם. אם לא, כנראה שהייתי קונה את כל הידיות

DSC_0953

ואת כל הגלופות

DSC_0955

ואת כל המחברות על כריכותיהן המיוחדות

DSC_0980

ואת כל האוברולים הלונדוניים והסינרים ההורסים (בהנחה שהיה לי תינוק ולא ילדה דעתנית)

DSC_1035 DSC_1036

ובכלל את כל החנות הזאת שנקראת Pylones (מוקדש לרחלי זוסימן)

DSC_0981

סער, מצידו, היה קונה בשלמותו את מחסן ה-DVD הזה, מעמיס על מכולה ומבלה את שארית ימיו בצפייה.

 DSC_1039

לסיכום החוויה, קינחנו בקרפ נוטלה ובננות

DSC_1009 DSC_1011

היה לנו קר ושרפנו הרבה קלוריות בהליכה, אז מגיע לנו, וחוץ מזה שהמקום עם היוגורטים והבראוניז היה סגור. אררר!

DSC_0997 DSC_1001

תראו איזה יופי הם קישטו את חלון הראווה שלהם, עם קרטוני חלב שהתחפשו לבתים ושרשרת נורות. לייבא את כריסמס ומייד!

DSC_0998

גם פה סגור? מה זה זה?

DSC_1019 DSC_1016 DSC_1017

לעומת פורטבלו, שקצת אכזב לעומת הפעם הקודמת, השוק שבאמת הייתי עוברת לגור בו לאלתר ולצמיתות הוא שוק Camden Lock, או יותר נכון שכונת קמדן, שהיא כולה רחובות על רחובות ססגוניים ושיקיים של קניות שוות.

 קצת אווירה:

DSC_0107 DSC_0140 DSC_0149

הקנייה הכי שווה שלי כאן, ללא ספק, הייתה שני זוגות הנעליים. יש בנות שיש להן פטיש לעקבים. לי יש פטיש לאולסטאר. יש לכם בעיה עם זה?

DSC_0120

אם היה לי אומץ הייתי קונה גם את אלו

DSC_0111

ואת אלו

DSC_0113

ואולי גם את אלו

DSC_0135

סירייסלי? מי הולך עם זה?!

חוץ מזה היו כאן כל כך הרבה דברים קטנים צבעוניים ומשובבי נפש. הכל למכולה, כן?

DSC_0164 DSC_0278 DSC_0258 DSC_0182 DSC_0186 DSC_0183 DSC_0261

ואיש אחד שצייר על המדרכה בשחור לבן.

DSC_0295

בקמדן יש גם שוק אוכל מדהים עם דוכני אוכל מכל העולם – טורטיות מדרום אמריקה, סושי מיפן, פלאפל מתורכיה. אה, לא? דווקא כן!

DSC_0187

כשהייתי קטנה, סבא שלי הבטיח לי שאם אהיה ילדה טובה, הוא ייקח אותי לראות איך אוכלים גלידה. אז יישמתי, ובמקום לאכול – צילמתי אנשים אחרים אוכלים. הרבה יותר מעניין.

DSC_0208 DSC_0255 DSC_0189

כמה המלצות אוכל נוספות:

Wagamama, או בשמה השני – המסעדה-שזוזוברה-העתיקה-ממנה-את-הקונספט, היא מסעדה כיפית וטעימה כמו זוזוברה ויש אותה בכל חור. אכלתי שם ראמן פירות ים מושלם וסער אכל ראמן מושלם אחר עם בקר וחלב קוקוס (נדמה לי).

DSC_0485 Picture 141

Garfunkel, המסעדה שכמו הייתה קיימת בלונדון מאז ומתמיד. גם לה יש סניפים בכל העיר וזה המקום לאכול בו Fish Cake, הגרסה האלגנטית לפיש אנד צ'יפס. מדובר בקציצת סלמון וגבינה מצופה פירורי לחם, עם תפוח אדמה נימוח בצד, גוואקמולי ורוטב טרטר וחמאה ולימון. אומגה 3 וטרשת עורקים במנה אחת נפלאה, יאמי.

Picture 048

סופר. יש לנו מנהג בחו"ל, לדגום את הסופר המקומי ולהכין ארוחת ערב עשירה במלון. רצוי שזה יהיה סופר גדול, עם מבחר מגוון של מוצרים של חו"ל, קרוב למלון ועם שוקולדים בחבילות ענק לקחת לארץ. הפעם הלכנו על סלט, סוביניון בלאן ובן&ג'ריס לקינוח.

Picture 150

ומה עם אטרקציות? אי אפשר בלי קצת אטרקציות. טוב, נו.

לכו ל-Tower of London כדי לצחוק על מלך-שקר-כלשהו שעומד שם בכניסה

DSC_0318 DSC_0317

לפגוש את החמודים האלה שזו אשכרה העבודה שלהם

DSC_0376

ולראות איך ישן וחדש נפגשים, כשהסיטי של לונדון מציצה מאחורי חומות של מאות בשנים.

DSC_0439

קומו מוקדם ולכו לתפוס מקום לחילופי המשמרות בארמון באקינגהם, כי אי אפשר בלי (גם בפעם השלישית)

DSC_0615

הכי הגיוני לצלם מלמעלה

DSC_0674

בעיקר אם אתם ילדים

DSC_0683

אבל הכי שווה לעמוד על הגדר הגבוהה שמעל פארק סנט ג'יימס, תוך סיכון חיים, לצלם מרחוק עם עדשת זום ולהשיג תמונות כאלו.

DSC_0739 DSC_0749

והכי חשוב שתלכו למוזיאון הטבע – Natural History Museum, ושלא תכנסו כמונו בכניסה האחורית איפה שאין תור, כי שם יש בעיקר אבנים פרה-היסטוריות. בכניסה הראשית, לעומת זאת, יש את הדינוזאור המטורף הזה.

DSC_0469

מי שמוצא את סער בתמונה מקבל את חטיף הקדבורי פאדג' האחרון!

Picture 098

נסיים בתמונה שאני מאוד אוהבת, כריסמס ספיריט במיטבה.

DSC_0134

זהו.
מתי שוב?

החמישייה הפותחת

רגיל

ששש.
אני שומעת את צעקות השמחה שלכם עד פה.
אבל זה שנגמר החופש הגדול והמפלצתונים הפרטיים שלכם כבר חזרו או עומדים לחזור לבית הספר ולגנים, זו עדיין לא סיבה להעיר את מיקולה. בכל זאת, הגיעה גם שעת השינה שלו, כי בכל זאת, גם הוא מחר מתחיל שנה חדשה בבית הספר למפלצות. ראיתם את הסרט? לא? אל תראו. עדיף לכם לנצור את התחושה המתוקה של הסרט הראשון (תאמינו לי, ראיתי אותו כ-3,579 פעם – הילדה מכורה).

אז מה אני עושה כאן בשעת צהריים מאוחרת, במקום לשנו"צ? אני אספר לכם.

היום זהו יום חג לבלוגרים. כן, גם לנו מגיע. כל השנה אנחנו כותבים פוסטים מושקעים, מחפשים את הנושאים הכי מעניינים, מתאמצים עם הבדיחות, מדייקים עם הלינקים, עושים אהבה עם הצילומים שלנו. יום אחד בשנה, גם לנו מותר לנוח מהעיסוק האובססיבי הזה בעצמנו, ולכתוב פוסט שלם שמוקדש כולו לבלוגרים אחרים.

קוראים לזה "בלוג דיי", וזה קורה היום.

בבלוג דיי, כל בלוגר שלא נולד אתמול/שלא עשו אותו באצבע/שמכבד את עצמו, ממליץ על חמישה בלוגים שהוא אוהב במיוחד. בדרך כלל נורא קשה לבחור, ותמיד יש בלוגים שיופיעו בכל רשימה, ואיכשהו אף בלוגר לא באמת מצליח לכתוב רק על חמישה בלוגים, כי איך אפשר? יש כל כך הרבה וכל כך טובים ויפים ומצחיקים ועצובים ונוגעים ללב.

עשיתי רשימה של כל מיני בלוגים שאני אוהבת, כדי לבחור מתוכם על מה לכתוב. אני מאשרת לכם הצצה חד פעמית למחברת שלי!

רשימה

(תראו איך השחלתי לכם בתת מודע עוד מלא בלוגים)

אני יודעת שאתם הכי אוהבים בעולם לקרוא אותי ואת מיקולה, אבל בלוג דיי זה בלוג דיי, ובסופו של דבר התגבשה לה הרשימה של חמשת הבלוגים שכדאי לכם לקרוא חוץ מאת שלי. הנה היא. תהנו.

1. כמה יופי, כמה צבע, כמה מקוריות, כמה השראה יש בבלוג של שרית וסתיו, הלוא הן "מיספטל" – הייטקיסטיות שיש להן זמן גם להיות אמהות וגם להיות מעצבות / צלמות / בשלניות / כותבות בחסד. רק מהמחשבה אני מתעייפת לשבוע, ורק מקריאת פוסט אחד שלהן אני מתעלפת ליומיים. נפלתי ברשתן כשנתקלתי לראשונה בפוסט הדגים הזה (שימו לב, זה הולך להיות קו מנחה כאן). להתאהב.

מיספטל

2. אמיתיוּת. יש מילה כזאת? אם כן, אז אילנה – "מְרַפְרֶפֶת מֵעַל קֶצֶף הַמַּיִם" – בטח המציאה אותה. גם כי השירים בבלוג שלה הם כאלה, כל כך אמיתיים וכנים, וטהורים וענוגים, וגם כי היא עצמה כזאת. מילים הן המומחיות של אילנה, והיא חוקרת אותן ומשחקת בהן וממציאה אותן מחדש ודולה כאלו שלא ידעתם שקיימות ושוזרת אותן בשירים מלאי נשמה.

 גם כאן יש דגים, בפוסט על חברות אמת.

אילנה

 3. יש מלא בלוגים של אוכל. מ-ל-א. אבל יש אחד שממש כיף לעקוב אחריו, כי הוא מהחיים, וכי הוא מתובל בהגיגים שכל אמא תתחבר אליהם. ומעכשיו, כל פעם שבא לי מתכון, אני הולכת קודם כל לחפש אצל רחלי ב"פשוט מבשלת", שמתחזקת אותו כבר שנים במקביל לבלוג המשפחתי שלה, "עפיפונים" (הא! השחלתי לכם עוד אחד!). כשחושבים על זה, המתכון הראשון שביקשתי מרחלי כשפגשתי אותה לראשונה, היה מתכון לסלמון.

הופה! מתחבר לתמת הדגים!

הנה המתכון שרחלי הציעה לי אז, והנה תמונה ממתכון נוסף של פסטה עם סלמון שבא לי להכין:

פשוט מבשלת

4. בא לכם עוד דגים? בבלוג "מאיוק" של מאיה יש אהבה גדולה ליצירה, לתפירה, לעיצוב וליופי שנוטף מכל תמונה ותמונה בבלוג שלה, המצולם לעילא ולעילא. מה לעשות, אאוט אוף פוקוס עושה לי את זה, בעיקר כשזה בא בגוונים פסטליים ובקומפוזיציות מושלמות, של יצירות מעשה ידיה של מאיה לתפארה. מצאתי פוסט מלפני שנתיים על עיצוב שולחן דגיגים לילדים לכבוד ראש השנה, ואם ארבעת הימים הבאים פנויים לכם לגמרי, יש סיכוי שעוד תספיקו. לעבודה!

מאיוק

5. אחרון וחביב מאוד ואפילו הרבה, הוא בלוג "הביתה" של עדי, דנה ותמר. כאן אין דגים, אבל יש בתים. בתים מרתקים, בתים מיוחדים, בתים של אנשים שאתה לא מאמין איך היה להם זמן לסדר כל כך יפה. אולי יום אחד אני אזמין את שלושת בנות הבלוג ואת הגר, הצלמת שלהן, לצלם גם את הבית שלי (זה בהנחה שנתלה כבר את כל המנורות). לשטוף את העיניים ולקנא.

בחרתי לכם בית כמו שהייתי רוצה שיהיה לי – כזה שכולו יהיה מעשה ידי, והכל בו יהיה מיוחד ויוצא דופן, כמו אצל תמר.

הביתה

האמת שהתעייפתי מכל היופי הזה. בטח גם אתם.
מזל שבלוג דיי הבא הוא רק בעוד שנה.

מיקולה ♥ מיכאלה

רגיל

מיקולה נורא שמח לקום יום אחד בבוקר, ולגלות שאישה יפה, מפורסמת, ועם שם דומה לשלו, מחזרת אחריו.

מנחשים מי זאת?

נו, זה לא כל כך קשה, אפילו כתוב בכותרת… מיכאלה ברקו!

אז מיכאלה, באתר שלה "מיכאלה מעבירה הלאה", כתבה עלי ועל מיקולה אייטם ממש מפרגן, עם תמונות והכל. איזה כיף לנו! אם תלחצו על התמונה תגיעו לאייטם, ואם תלחצו על הכפתור המהבהב בתחתית האייטם, תוכלו לקבל קופון הנחה מטורף לסדנת לבד, שבינינו, רק הגולשים של מיכאלה קיבלו ממני כהטבה מיוחדת לזמן מוגבל.

מיכאלה

ואם זה לא מספיק, מיכאלה פירגנה לנו גם בפייסבוק:

מיכאלה בפייסבוק

תודה ונשיקה ממני וממיקולה!

הכל התחיל בסל הירוק

רגיל

הכל התחיל בסל הירוק.

זה הסל הירוק.

הסל הירוק

כשהייתי קטנה, אמא שלי ישר זיהתה בי את הפוטנציאל היצירתי, כי הרי אני שמאלית, ושמאלים הם תמיד נורא מוכשרים (ככה היא אמרה). אצלנו בבית לא היו כבלים (למרות שחזרתי וביקשתי בכל יומולדת), לא היה כלב (גם את זה ביקשתי בכל יומולדת. לא עזר) ואסור היה להרביץ לאחים הקטנים. אבל היה את הסל הירוק.

היום, הסל הירוק עומד בעליית הגג אצל ההורים שלי, אי שם בצפון הארץ. הוא קצת בודד, קצת זנוח, מסביבו מזוודות ישנות ושקיות מלאות בדברים, אבל חקוקים בו זכרונות ילדות קסומים.
פעם, הסל הזה היה מלא בכל טוב. היו בו פאייטים קטנים בכל צבעי הקשת, מחטים, מסרגות, חוטי צמר, חוטי רקמה, חוטי תפירה, ריבועי לבד, גליונות סול צבעוניים, שקיות של אקרילן, ספוגים, פונפונים בכל הגדלים, מקלות של ארטיק, אבנים קטנטנות מכל מיני סוגים, נצנצים, עיניים זזות גדולות, עיניים זזות קטנות, גרבי ניילון ישנים, עטיפות של מתנות, סרטים, שאריות בדים, בריסטולים מגולגלים, מנקי מקטרות, חרוזים, צבעי גואש, מכחולים ועוד אינסוף אביזרי יצירה משובבי נפש.

אני כבר לא זוכרת אילו יצירות נפלאות עשיתי מכל הטוב הזה, אבל מה שבטוח – שם הכל התחיל…

שלום שלום

רגיל

שלום שלום!

זה מיקולה.

thisismikolla

מיקולה הוא השותף הסודי שלי. מפלצתון קטן ופרוותי, שהגיע לפה השד-יודע-מאיפה, והחליט להתנחל אצלי, כנראה לתמיד. אבל אני לא מתלוננת. איכשהו, עם כל הגודל המזערי שלו, יש לו רעיונות מבריקים, פתרונות קסם לכל דבר, ומין תמימות כזאת שתמיד עושה לי מצב רוח טוב. אה, והוא גם מדבר על עצמו בגוף שלישי.

–         לא הוא לא! למה את אומרת על מיקולה דברים כאלה?
–         סליחה, חמוד, לא התכוונתי.
–         אז בסדר.

מיקולה ואני אוהבים דברים יפים: רהיטים עם אופי, כלים מיוחדים מקרמיקה, בובות קטנות ומתוקות, מתנות לעצמנו ולאנשים שאנחנו אוהבים. בקיצור, חפצים שמחממים את הלב ומשובבים את הנפש.
אנחנו אוהבים לעבוד עליהם יחד: לשפץ, לבנות, לצבוע וליצור, מכל הבא ליד ומכל הלב.

ומכאן בעצם שמו של הבלוג הזה – מיקולה!

angry mikolla

–         מיקולה, למה אתה עושה פרצוף עצוב?
–         מיקולה חשב שהבלוג הזה על שמו!
–         בטח שזה על שמך, פשוט במקרה יצא שזה גם מתאים לעוד דברים.
–         מממ… זה באמת צירוף מקרים מפליץ.
–         התכוונת "מפליא"?
–         זה לא מה שמיקולה אמר הרגע?

משפחה

ומי אני? אני לירון ורדי, יוצרת ומעצבת רב תחומית.

בקרוב אחליף קידומת ואהיה ממש זקנה (30! הו לא!). צמודה לסער, האיש שלצידי כבר כמעט 8 שנים, שהוא גם עורך הבלוג הזה (כשהוא לא עורך שלושה עיתונים…). גרה בכפר סבא (20 דקות מתל אביב בלי פקקים).
בעבר עבדתי כמעצבת אמנותית בסרטים וסדרות טלוויזיה, ובהמשך חטאתי כקופירייטרית במשרד פרסום ענק ותובעני.

ואז הגיעה הדר, התינוקת המתוקה שלי ומפלצתונית מקסימה בפני עצמה, ולימדה אותי את הדברים החשובים בחיים.
החלטתי לפתוח דף חדש, לשנות כיוון, ולעשות את מה שאני באמת אוהבת – לעבוד עם הידיים, למצוא תכלית חדשה ומרתקת לדברים ישנים, לעצב ברוח אקולוגית תוך עשיית שימוש חוזר בחומרים, וליצור כל יום משהו חדש בשבילי ובשבילכם.

בבלוג תמצאו חפצים יפים ומשמחים לבית: רהיטים שאני משפצת בסגנון וינטאג' כפרי, מוביילים ויצירות לֶבֶד, עבודות קרמיקה ופסלים. הכל מיוצר בעבודת יד ועם המון אהבה והשקעה בחומרי גלם איכותיים ובפרטים הקטנים. כל הזמן מתווספים חפצים חדשים ומרגשים – שווה לעקוב.
אני מקווה שתיהנו מהקריאה, מהיצירות, וכמובן ממעלליו של מיקולה – שבלעדיו כל זה לא היה קורה.

מיקולה ואני נשמח לשמוע מכם – גם פה בבלוג,
גם בפייסבוק,
גם במייל mikolla.blog@gmail.com
וגם בטלפון 052-4446016.