ארכיון רשומות מאת: mikolla

מקלחת תינוק

רגיל

סיפרתי לכם שאני בהריון?
לא?
איך יכול להיות?!
עברו כבר כמעט תשעה חודשים!

מממ… אולי זה בגלל שבהריון הזה (בניגוד לקודם) אני קצת פחות מרגישה בהריון כי אין באזור שלי אף אחד שמטריד אותי במשפטים האלמותיים –
"מה, עוד לא ילדת?"
"אז מה, את עוד פה?"
"לא בא לך ללדת, הא?"
"היא לא רוצה לצאת כבר?"
והכי מתחכם – "השמנת!"

אנשים תמיד מרגישים שהם צריכים להגיד משהו, לא? אז זהו – שלא! אתם תעזבו את הבטן שלי בשקט ואני מבחינתי מבטיחה להתעלם ברוב טקט מהקרואסון שוקולד שאתם בדיוק תוקעים. עשינו עסק?

אבל בסיבוב הזה, כשאני הולכת לעבודה בבוקר, יש לי רק את מיקולה לידי, והוא מצידו עוד לא אמר שום דבר. נראה לי שהוא בהכחשה. ככה זה אחים גדולים 🙂

מה שכן, אם מיקולה היה אומר משהו, נראה לי שזה היה בסגנון כמה מהמשפטים החמודים האלה. השאלתי אותם מעמוד הפייסבוק המצוין שכדאי לכם להכיר – "ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם".

1273861_615224965214498_247756684_o 1921044_601047889965539_620679484_o 1979181_608095375927457_737185145_o

אז נסיכה מס' 1 כבר כמעט חוגגת 4 (הדר – למי שלא מכיר), ובקרוב תצטרף למשפחתנו הקטנה נסיכה מס' 2. לרגל המאורע המרגש שינסתי מותניים, ובין שיפוץ שרפרף אחד לחידוש כסא אחר הצלחתי להשחיל כמה רכישות ויצירות לטובת יורשת העצר הבאה. כי אם אף אחד לא מתכוון לארגן לי פה מקלחת תינוק (או "בייבי שאואר" כמנהג הגויים, טפו) – אני הולכת לארגן אחת וירטואלית לעצמי!

אז מה חדש אצלנו?

סלסילת חיתולים.
החיתולים של הדר תמיד היו מונחים על השידה ואף פעם זה לא היה נראה מסודר במיוחד. אז החלטתי, ביום הסערה הכי קר של החורף, על כוס סיידר חם, לסרוג סלסילה בדיוק למטרה מקודשת זו.

10898187_778026515620417_9042013424211508377_n

את הסלסילה סרגתי מחוטי טריקו בשלושה צבעים. נעזרתי בהדרכה הזאת, ושידרגתי אותה קצת על ידי שילוב השורות אחת בשנייה, פלוס תוספת פפיונים בארבעת הפינות.

DSC_0500 DSC_0506

אבל דבר אחד אני חייבת להבין: חיתולי ניובורן זה באמת כזה דבר פצפון?

DSC_0513

נעליים.
מכירים את המשפט "A girl can never have too many shoes"? אז יופי. הילדה עוד לא נולדה, אפילו שם עוד אין לה, אבל נעליים חדשות יש בשפע. למבחר דאגו דודה יעל ג., שהביאה משלוחה של נעלי בית מתוקות מניו-יורק (אחד לקטנה ואחד לגדולה, בכל זאת אסור לקפח):

2

ודודה ניקי, שסרגה מחוטי כותנה לא זוג אחד, לא שניים, אלא שלושה (!) זוגות אולסטאר פצפונות לפי ההדרכות האלו.

DSC_0521 DSC_0542

החלטתי לעשות לעצמי צילומי הריון "Like mother like daughter" עם האולסטאר הזעירות. ולא, זה שאני בקרוב אמא ל-2 לא אומר שאסור שיהיה לי פטיש לסניקרס! (במיוחד מגניבים כאלה שיש רק בלונדון)

1

בגדים.
אז מצד אחד, יש לי בבטן עוד בת ולא בן, מה שאומר שלכאורה אין לי סיבה לקנות בגדים. מצד שני, הדר נולדה בקיץ וזאת תיוולד בחורף (גם כן חורף) – כלומר סיבה מצוינת לשופינג! אז גייסתי את דודה יעל ב. ואת סבא כדי להביא לי חבילת אוברולים קטנטנים מקרטרס ניו יורק, ואני עצמי שמתי פעמיי לחנות צ'ילדרנז פלייס הקרובה לביתי ויצאתי עם שמלה וחולצה לאחות הגדולה (שוחד לקראת האחות הקטנה), וכן השלל הבא מהפליז הכי נעים בעולם, וכיסויי ידיים בילט-אין בשרוולים שהזכירו לי משום מה כותונת משוגעים (אבל זאת רק אני):

DSC_0520 DSC_0515

חוץ מזה, יש להם כל כך הרבה חליפות הורסות למסיבת בריתה, כך שהפאשניסטה לעתיד יכולה ממש לצאת מהבטן ישירות לטוטאל לוק מלא בדיטיילים מושקעים, כולל נעליים (טוב די, יש לי מספיק). ועוד חוץ מזה, שיש להם עכשיו 50%-70% הנחה על מגוון פריטים מקולקציית החורף (שווה) ואפילו פריטים ב-9.90 ₪ (שווה מאוד).

Picture 162Picture 163_

פרוייקטים עתידיים.

אז ככה נראית רשימת המשימות שלי לקראת הלידה:
עריסה – יש
תיק לבית היולדות – יש
בגדים אחרי כביסה ומסודרים יפה במגירות – יש
פלייליסט של שירים מרגיעים – יש
פוסט בבלוג – יש
סבא וסבתא, גיסים וחברים בהיכון – יש
צירים – אין!

נראה לי שכל מה שנשאר הוא פשוט לחכות שהפלא יצא לאוויר העולם בזמן הכי מתאים והכי נכון… ואחרי שזה יקרה, אני מבטיחה להכין לה נחשוש כזה כמו שהכנתי לאחותה הגדולה –

DSC_0789

וגם מובייל שם כזה, כי ברור שעם הגנים במשפחה שלנו היא תצא מהבטן וישר תדע לקרוא אנגלית –

Copy of מובייל שם - הדר

ואיזה שם יהיה כתוב שם אתם שואלים? האמת שאנחנו בעצמנו עוד לא יודעים… זה בטוח יהיה שם מהטבע, צריך להתחבר ל"הדר", בלי ח' ולא שם לועזי. תכתבו לי הצעות!

ומשהו מתוק לסיום:

מודעות פרסומת

תוכניות לסופ"ש

רגיל

ושוב אני נאלצת לנסוע למסע מפרך ברחבי הארץ.
ושוב אני יוצאת למצוא אוצרות חבויים בערים נסתרות.
ושוב אני טורחת בערב שבת כדי שלכם יהיה מה לעשות בשבת.
ושוב אני מחזיקה חזק את התיק כדי שהארנק שלי לא יברח מתוכו ויקנה כל דבר ברדיוס של 50 מטר.

קשים חייה של הפולנייה הממוצעת!

כבר סיפרתי לכם פעם שהדבר הכי מסובך בעבודה שלי זה סיבובי השופינג, שבדרך כלל מסתכמים בערימת ברגים, אבל מדי פעם בשיטוטיי אני נופלת על חנויות קצת יותר מעניינות, ולפעמים אפילו, רחמנא לצלן, סופגת קצת קולטורה. אז לאן אני שולחת אתכם בסופ"ש?

פעם היה פה…

בית מרקחת?

DSC_0199_

אולי בית דפוס?

DSC_0198_

אין לי מושג מה היה לפני 100 שנה במבנה העות'מאני המיוחד הזה, מה שבטוח הוא שלא מזמן הייתה שם חנות כנראה קצת עמוסה ואולי קצת חשוכה ויכול להיות שהיה צריך לפשפש בה קצת כדי למצוא איזו מציאה, כיאה לשוק הפשפשים החיפאי המתפתח. אבל עכשיו יש במבנה בעל התקרה העגולה חנות מתוקה, מוארת ומאירת פנים בשם "מפעם", ובעליה הגאות – גבי ועינת – ישמחו לארח אתכם ולספר לכם על כל פריט ופריט ולעזור לכם לבחור חפץ או רהיט עם אופי לבית שלכם. וזה הרבה יותר פשוט כשרואים את כל הפריטים מונחים ברוב סטייל ברחבי החנות, בפוזות מעוררות השראה וחשק למלא איתם את הבית.

DSC_0217_ DSC_0219_

אז בפעם הבאה שאתם בחיפה, ותנסו לעשות את זה בשבת על הבוקר, צאו לסיור בשוק הפשפשים, פשפשו קצת בין הסוחרים השונים, שחלקם כבר כמה דורות בשוק, וסיימו את הביקור ב"מפעם" אצל שתי הנשים המקסימות ויוצאות הדופן בנוף השוק הזה. ואם אתם מתאהבים שם ברהיט מיוחד שדורש שיפוץ – אתם יודעים איפה אני גרה, כן?

לחם זיתים ומקרון לקינוח

האירוח הלבבי ב"מפעם" כלל גם מרכיב מרושע בדמות ארוחת בוקר נפשעת של קייטרינג "אתי ונעמה". למה מרושע? כי פשוט ברור לי לגמרי שאני בחיים לא אצליח להכין אוכל כל כך טעים, ולהגיש אותו בצורה כה נאה, ולעמוד בפיתוי של סיבוב נוסף בלי להרגיש שמנה מדי. מה שמוביל למסקנה המתבקשת – אם כבר נסעתם עד חיפה, תמשיכו לנסוע עוד קצת צפונה עד מצפה שכניה שבמשגב, ושם תוכלו להתענג על האוכל המופלא בבראנץ' שנעמה רוקחת כל שישי בבוקר. קצרה היריעה מלתאר את חגיגת הטעמים של לחם זיתים טרי, מלווה באורז אדום ושעועית, סלט בורגול סלק, כרובית אפויה ועלי גפן ביוגורט, והכל מוגש בכלים וינטג'יים שנותנים טאץ' נוסטלגי לכל ה"גליליות" הזאת. את הארוחה שלי אכלתי על ספסל כנסייה צבוע ירוק, ואת הקינוח – מקרון אפור-סגול נימוח – על שולחן הסבה יפהפה של "מפעם".

DSC_0205_ DSC_0202_

איפו קרן?

עצירה נוספת בחיפה – בחנות הקונספט הנודדת של המעצבת קרן שביט, "אנשים מעצבים מוצרים. איפו? בחיפו". קרן, המוכרת לכל חובב (בעיקר חובבת) עיצוב בשל אירועי ה"קולאז'" שהיא עורכת מדי שנה, החליטה הפעם על מיזם קצת שונה – חנות פופ-אפ שמוקמת למשך 10 ימים בלבד (במוצ"ש הקרוב זה נגמר, אז תזדרזו), ומאגדת בתוכה כמה מעצבים נבחרים ומקוריים. כיף להסתובב, כיף להתרשם מהעבודות ומהעיצובים יוצאי הדופן – בתחומי אפנה, בית, ספרים וילדים – וכיף לראות את המוצרים מוצגים בתפאורה שארגנה להם קרן בין כתלי החנות. הנה כמה דברים ששמתי עליהם עין:

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב + בגדי ילדים של מריונטה

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב + בגדי ילדים של מריונטה

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

בובות סרוגות נהדרות של בת גרב

DSC_0232_

גופי תאורה הורסים של "Mikabarr"

גופי תאורה הורסים של "Mikabarr"

DSC_0228_

 

חוזרים למרכז

אם לא ביזבזתם מספיק כסף עד כה, אז יש לכם עוד יום וחצי ליהנות מ"Cozy Home" – יריד החורף של נתנאלה שמתקיים ממש ברגעים אלה במתחם שרונים בהוד השרון. כמעט 100 מציגים מתחומי הלייף סטייל מתרכזים כולם ביריד אחד ססגוני ומתוקתק כמו שנתנאלה יודעת לעשות. קשה, קשה מאוד לא לצאת מכאן עם משהו נורא יפה שיעשה לכם שמח בלב ובבית, בעיקר לאור המציגים החדשים והמקוריים שהצטרפו השנה, שאת הנבחרים שבהם אספתי לכם כאן. שוס נוסף ביריד הוא עמדת היצירה שממוקמת בקומה השנייה, בה תוכלו להתנסות ביצירה בנייר בעזרת מתקפת פאנצ'ים – מנקבי נייר (כולל ליין חדש בעיצובה של נתנאלה), דפים מרהיבים, ושלל חומרי יצירה שיעשו לכם חשק להכין ברכת מושקעות אפילו לחמותכם.

DSC_0195_ DSC_0183_ DSC_0191_ DSC_0197_

ובסוף היום – אמבטיה

מה הייתם עושים אם הייתם אשת קריירה מוכרת ובועטת ומשפיעה, והיה בא צלם די מוכשר, אחד שי גבריאלי שמו, ומציע לכם להכנס לאמבטיה יוקרתית בלבוש מלא ולהצטלם לפרוייקט שכל הכנסותיו הם תרומה לילדים חולי סרטן? ברור שהייתם נכנסים! וכך אכן עשו 50 הנשים שצילם שי במשך כמה שנים: התלבשו במיטב מחלצותיהן, התאפרו והתאבזרו, ונכנסו לאמבטיה מלאה במים לטובת פרוייקט הצילומים המיוחד הזה, אשר מציג את הנשים בכל מיני אספקטים שונים בחייהן, והנושא את השם "נשים באמבטיה: הפנים שאיננו מכירים".

גם הצלם נכנס לאמבטיה

גם הצלם נכנס לאמבטיה

עוד סיבה טובה לבוא לתערוכה היא ההזדמנות לפגוש את הרוח החיה מאחורי התערוכה ומאחורי הצלם גבריאלי – הלוא היא אחותו, וחברתי הטובה, יעל. על יעל ועל כישרונה המופלא למצוא לי רהיטים נטושים אך רבי-ערך (בין היתר, הכורסה הזאת והשרפרף הזה) כתבתי כבר בעבר בבלוג. אבל כדי שתעריכו אותה עוד יותר, אספר לכם שהחמודה הזאת נאלצה לגור עם אמבטיה בסלון במשך שלוש שנים, כדי שהאח הפוחז שלה יוכל להוציא לפועל את חלום התערוכה שלו – ורק על זה מגיע לה שאפו!

סופ"ש נעים 🙂
לירון

חופש גדול. מאוד.

רגיל

וואו.

כבר מלא זמן לא כתבתי כאן.
מלא!

יש לי הרבה תירוצים, וכל אחד יותר מוצלח מהשני.
למשל:
היה חופש גדול.
הייתה מלחמה.
הייתי בחו"ל.
המלחמה המשיכה עוד קצת.
הקטנטונת שלי התחילה גן עירייה.
הייתה הכנה נפשית לקראת ראש השנה.
ואז היה ראש השנה.
והיה חם. אבל ממש.

טוב, הא?

ובתכל'ס, כולכם גם הייתם עסוקים בכל הדברים האלה אז גם ככה לא היה לכם זמן לקרוא אותי… לא ככה? אבל העיקר שאתם שמחים שחזרתי!

– גם אתה שמח שחזרתי, נכון, מיקולה?
– [שקט. חושך]
– ה-ל-ו? אתה שם?
– מיקולה יושב לבד בחושך.
– מה, הלכתי לכמה ימים לבלות עם הבת שלי וכבר נהיית פולנייה זקנה?
– מיקולה לא פולנייה ובטח שלא זקנה.
– אז למה אתה יושב לבד בחושך?
– כי המפסק הזה גבוה מדי!

אופס. כנראה שהשארתי אותו קצת יותר מדי זמן לבד. אבל לא נורא. עכשיו, כשחזרנו לשגרה, יהיה לי הרבה זמן בשבילו. בינתיים, כדאי לכם לראות איזה כיף עשינו: בכל זאת, חופש סוכות מתקרב בצעדי ענק ויש לכם יותר משבוע להעסיק את הפושטקים הקטנים.

תחנה ראשונה: סלובקיה

ארזנו את כל המשפוח'ה (המורחבת) והמראנו לסלובקיה. יש לי הרבה מה לכתוב על המדינה הזאת אבל עדיף שאני פשוט אראה לכם את זה. אז למה סלובקיה?

בגלל החמימות של העץ ששורה שם בכל פינה

DSC_0322

צולם בכפר המשומר Vlkolínec

בגלל שפע הפרי שגדל שם כמו גן עדן קטן

צולם בכפר המשומר Vlkolínec

צולם בכפר המשומר Vlkolínec

בגלל שאפילו דבר טריוויאלי כמו גן שעשועים, נראה שם כאילו היה לקוח מהסיפור "היידי בת ההרים"

צולם בכפר המשומר Vlkolínec

צולם בכפר המשומר Vlkolínec

בגלל מזג האוויר הנהדר, עם שמש מלטפת

צולם בבית שלנו בכפר Villapark Vlasky

צולם בבית שלנו בכפר Villapark Vlasky

וגם קצת גשם

צולם במדרחוב שבעיר Banská Bystrica

צולם במדרחוב שבעיר Banská Bystrica

בגלל התחושה של פעם, שהוכיחה את עצמה לקול מצהלות הילדים

צולם במדרחוב שבעיר Liptovský Mikuláš

צולם במדרחוב שבעיר Liptovský Mikuláš

ובגלל ההיסטוריה ששורשיה נטועים עמוק בהר

צולם בקצה 600 המדרגות של הטירה Oravský hrad

צולם בקצה 600 המדרגות של הטירה Oravský hrad

בגלל עבודות היד המרתקות שהסלובקים עושים במיומנות רבה

צולם בעיירת הכורים הנעלמת Špania Dolina

צולם בעיירת הכורים הנעלמת Špania Dolina

בגלל האוכל הטעים, שנעים גם לכיס (דג שלם עם תוספות וכוס בירה ב-40 שקלים!)

צולם במסעדה איטלקית שאת שמה שכחתי, בעיירה Šahy שעל גבול סלובקיה-הונגריה

צולם במסעדה איטלקית שאת שמה שכחתי, בעיירה Šahy שעל גבול סלובקיה-הונגריה

בגלל הטבע הפראי

צולם במרומי הרי הטטרה לאחר נסיעה ברכבל

צולם במרומי הרי הטטרה לאחר נסיעה ברכבל

ובגלל שהכל שם פשוט נראה כמו גלויה

צולם בדרך המובילה אל הכפר שלנו, Villapark Vlasky. אחד מהבתים עם הגגות האדומים – שלנו!

צולם בדרך המובילה אל הכפר שלנו, Villapark Vlasky. אחד מהבתים עם הגגות האדומים – שלנו!

וזה בשבילך, מיקולה – עיר שלמה על שמך

צולם בדרך לעיר Liptovský Mikuláš

צולם בדרך לעיר Liptovský Mikuláš

תחנה שנייה: המוזיאון לאמנות

זה מה שעשינו ביום בהיר אחד של חופש (אמנותי). דה-וינצ'י ודאי מתהפך בקברו למראה היצירות הללו, אבל היא, הקטנה, הייתה מאוד מרוצה להשאר בתחתונים ולמרוח את עצמה ואת כל הבית בגואש.  כל מה שצריך הוא כמה מכחולים, מברשות וצבעים (מזל שיש לאמא בבית), גליל נייר גדול, והרבה סבלנות.

DSC_0019 DSC_0034 DSC_0026 DSC_0046

תחנה שלישית: שמח במטבח שלנו

בהתחלה, התאמנו על יבש, עם בצק צבעוני וארסנל כלים שלא יביישו שף קונדיטור פריזאי ממוצע.

לא משנה שאחר כך המטבח שלי נראה כמו תוצאותיו הקטלניות של ההוריקן קטרינה, מלווה בצונאמי, פלוס מלחמת מאה השנים ולקינוח עשר המכות – הילדה נהנתה וגם אבא שלה.

DSC_0770 DSC_0783 DSC_0790

אחר כך התאמנו על רטוב. הכנו את עוגיות הפיצוץ ("מושלגות") הנהדרות האלו של קרין גורן. אל תפתחו ציפיות, הכל נגמר באחת!

DSC_0029 DSC_0067 DSC_0073 DSC_0075

תחנה רביעית: שמח במטבח (לא שלנו)

במהלך חודשים יולי-אוגוסט נערכו סדנאות בישול חווייתיות ברשת המסעדות "BBB". גם אנחנו הוזמנו לאחת כזאת. יש לציין שפרט להנאה, שהיא מטרה נעלה בפני עצמה, כל ההכנסות מהסדנאות נתרמו לעמותת "חיים".

ההמבורגר שהדר הכינה ברוב כשרון (אמא עזרה) תפס את תשומת ליבו של השף אודי פרץ.
Picture 1442

כאן הוא מפציר בהדר לגלות לו את המתכון להמבורגר המושלם, והיא, בתגובה, מוכנה רק להראות לו איך השמלה שלה מסתובבת.
Picture 1470

תחנה חמישית: שבדיה

אז לא, לא נסענו שוב לחו"ל, אבל כן יצא לנו (כחובבות עיצוב) לבקר בדבר הכי קרוב לשבדיה – איקאה. אחרי שהתרוצצה בכל החדרים, ניסתה את כל המיטות, בחרה ריהוט חדש לכל הבית, והתלכלכה עד כלות בגלידה בשנקל – הדר פשוט התיישבה לה על כסא נוח מדגם (שם קשה להגייה כלשהו) והלכה לנוח.
DSC_0524

תחנה שישית: קצת קולטורה

אי אפשר להעביר חופש שלם רק ברביצה מול ערוץ דיסני ג'וניור, צריך גם קצת לספוג תרבות. בחופש הזה היינו בשתי הצגות – "קפטן צין ומשקפת הזמן", ו"דוקטור דוליטל בקרקס".
Picture 1694 Picture 1495

מה טוב בשתיהן? שתיהן מפעילות את הילדים בקהל, שתיהן מקוריות, סוחפות ומלאות בתלבושות מרהיבות, שתיהן מספיק קצרות כדי לא לאבד סבלנות ומספיק ארוכות כדי להספיק ליהנות.

מה פחות? אולי זו אני שיותר מדי ביקורתית, אבל לפי הרגשתי, בשתיהן הסיפור היה קצת לא מהודק, והתפזר מחוץ לקו העלילה הראשי – לעבר כל מיני מסרים גדולים מדי (או פחות קשורים) שהיוצרים ניסו להעביר. בכל מקרה, לילדים זה בטוח לא הפריע והדר נהנתה מאוד (או לפחות לא טיפסה על הכסאות).

"קפטן צין" עולה שוב בתאריכים 25.10 ו-24.11, לפרטים לחצו כאן.
"ד"ר דוליטל" עולה ב-12.10 והפרטים כאן.

תחנה שביעית: קייטנת סבתא

לקייטנת סבתא היו 2 מחזורים – מחזור ראשון בתחילת החופש, שרק עם הפעילויות שהיו במהלכו אפשר למלא בלוג שלם, ומחזור שני בסוף החופש, אליו נסענו שתינו ברכבת. רכבת היא כשלעצמה אטרקציה היסטרית, אבל רק אם מביאים תעסוקה. במקרה שלנו – נשנושים, אייפון, חוברת צביעה, וילדה שלא סותמת את הפה (לא הילדה שלי. הילדה השנייה שהתיישבה לידינו וחפרה להדר על לקים ושמלות כל הדרך… Ugh!).

ככה זה נראה מקדימה:
DSC_0615

וככה מאחור, אם תהיתם במה היא כל כך שקועה:
DSC_0600

תחנה שמינית: פרה-היסטוריה

כמו כל עמישראל, ביקרנו גם אנחנו בתערוכת "הדינוזאורים באים" בעזריאלי. חוץ ממחירי המזון המופקעים (תביאו מהבית), התערוכה עצמה מושקעת, מרתקת ומרהיבה, לא מפחידה וגם הגדולים נהנו. הסרט התלת-מימדי לא חובה, אבל לעומת זאת, את ההצגה שמתקיימת בכמה מועדים לאורך היום תשתדלו לא להפסיד.

DSC_0391 DSC_0264 DSC_0296

התערוכה מתקיימת עד 18.10 והפרטים כאן. שווה לקנות כרטיסים מראש ודרך הטבות של חברות שונות.

תחנה תשיעית לקינוח: מנגו

מה שלא הספקנו בחופש, הספקנו כמה ימים אחריו. נענינו לקריאה נרגשת בפייסבוק, בה נאמר כי ברמות השבים שוכן לו מטע מנגו ענק, שפירותיו לא יימכרו העונה, והם מחכים לקוטפים נלהבים כמונו שיבואו לגאול אותם מענפיהם, במחיר סבבה של 5 ₪ לקילו. כמובן שהגענו בשמחה, קטפנו והתענגנו על הפרי המשגע הזה.

DSC_0878 DSC_0868

unnamed

צילום: שרון מרקל

צילום: שרון מרקל

הבעיה היחידה היא, מה עושים עם כל ערימות המנגו האלו… כלומר מה שנשאר אחרי שזללנו את זה במשך שבועיים. אז לקינוח – מתכון לגלידת מנגו ביתית.

טוחנים מנגו בבלנדר.
מקציפים שמנת מתוקה. אפשר גם שתיים, תלוי כמה הגזמתם עם המנגו.
מערבבים את הכל ושמים בפריזר.
מערבבים כל חצי שעה. עושים את זה 4-5 פעמים.
מחכים לבוקר ואוכלים את הכל.
סה טו.

מועדים לשמחה!
לירון

פיראטים VS. נסיכות

רגיל

כן, אני מודה.
יש לי פטיש לפיראטים.
תמיד היה.

אתם חייבים להסכים איתי בעניין הזה. אין מגניב ואקזוטי מיורד-ים קשוח, מסוקס, שטוף-שמש, למוד-קרבות, דובר אנגלית במבטא שמתגלגל על הלשון, אוחז בחרב מושחזת בידו האחת ומניף דגל גולגולת שחור-לבן בידו השנייה.

הבעיה היחידה היא שבסרטים עושים לכולם שיניים מזעזעות ומדביקים להם על הכתף תוכי שלא סותם ת'פה. קצת פחות סקסי ככה, הוליווד, לתשומת ליבך!

jack-captain-jack-sparrow-32570245-1920-796

על איך התחיל הרומן המתמשך שלי עם הפיראטים כתבתי בעבר בפוסט הזה, אז אתם כבר בטח בעניינים. לכן, לא פלא שכשהגיע היומולדת של בתי בכורתי בת השלוש, יצאתי למשימה, חדורת מוטיבציה שלא הייתה מביישת אף פיראט בדרך לאוצר האבוד.

אבל, מכיוון שבתי קטנתי היא, באורח פלא, נסיכה קטנה בהתהוות, שהצבע האהוב עליה הוא ורוד (רחמנא ליצלן), היה צורך להתחשב גם בזה.

בואו נגיד שכשראיתי את צלחות המסיבה המגניבות של HIPHIP, כל הדילמות נפתרו. גם פיראטים וגם ורוד במוצר אחד שהזמנתי מיד!

בעקבות הצלחות הגיעו גם כוסות ורודות, בעקבות הכוסות – מפיות פיראטים מצוירות, בעקבות המפיות – מטבעות שוקולד ומעמד לקאפקייקס והפתעות לילדים ומשחק חברה ועוד ועוד דברים שקשה מאוד להתנגד להם. בכל זאת, טובת הילדה עומדת לנגד עיני!

photo 1

מפה לשם מצאתי את עצמי מציירת כרישים אימתניים באמצע הלילה וגוזרת מפרשי נייר לסירות קאפקייק לפנות בוקר. במקום לגולל בפניכם את כל ההכנות להפקה, אני פשוט אראה לכם.

הורדתי טמפלייט של דגלי פיראטים מכאן

DSC_0481 (Copy)

 ועם קצת דבק סטיק הם הפכו לדגלונים לקישוט המנות

photo 3

זילפתי רק 200 נשיקות (בניגוד ליומולדת של שנה שעברה, אז יצאו לי 500)

photo 2

ציירתי וחתכתי כריש, שעתיד להפוך לשוס של המסיבה

DSC_0513

גזרתי מפרשים קטנים (טרפזים שחורים עם גולגולת חמודה באמצע) ונתתי להדר לצבוע בוורוד. זה העסיק אותה אחה"צ שלם (CHILD LABOR ALERT!)

DSC_0506 (Copy)

ויצאו מזה הקאפקייקים הכי הורסים בעולם, לפי המתכון הסודי של יעל

DSC_0522 (Copy)

את אותה גוגולת ציירתי בטוש על לוח פוליגל שעלה לי 10 שקלים, ובתוספת מקל של מגב – הרי לכם מפרש לספינה!

DSC_0001 (Copy)

כיסיתי במפת אל-בד שחורה את השולחן, וגם כמה דברים שהיו לי בבית, כדי ליצור משחק של גבהים על השולחן

DSC_0516 (Copy) DSC_0518 (Copy) DSC_0521 (Copy)

וסידרתי פינות ישיבה אלטרנטיביות

DSC_0022 (Copy)

בזמן הזה, סער אישי שיחייה היה בסופר, ונאלץ להתמודד עם מוצרים שאף גבר בחיים לא שמע עליהם

אבקת סוכר
אבקת אפייה
בצק סוכר
קמח תופח
יוגורט BIO
וקולורבי

– לירון, אם זה מה שאת עושה בגיל שלוש, מה תעשי לה בבת-מצווה?
– זה חד פעמי, מיקולה, החל משנה הבאה יהיה רק במבה.
– את בטוחה, לירון?
– אתה יודע מה… אולי במבה תוצרת בית.

וככה זה נראה דקה אחרי שהנחתי את כל הדברים, ושנייה לפני שהמון זועם איים לפרוץ את הדלת לגג שלנו על מנת להסתער על התקרובת. בעור שיניי הצלחתי להוציא כמה תמונות לפני שהכל חוסל בשיטתיות. לא שאני מתלוננת.

DSC_0584 (Copy)

ובקלוז-אפ

DSC_0579 (Copy) DSC_0580 (Copy)

       DSC_0564 (Copy)

DSC_0573 (Copy) DSC_0575 (Copy)

עשיתי גם שלטים קטנים והומוריסטיים לכל מאכל, והדבקתי עם וושי טייפ

DSC_0565 (Copy)

DSC_0576 (Copy) DSC_0570 (Copy) DSC_0592 (Copy)

גם שולחן השתייה קיבל תשומת לב

DSC_0591 (Copy) DSC_0587 (Copy) DSC_0585 (Copy) DSC_0589 (Copy)

הלקוחה מרוצה…

DSC_0596 (Copy)

השודדים הקטנים מרוצים…

DSC_0657 (Copy) DSC_0624 (Copy) DSC_0628 (Copy) DSC_0871 (Copy)

ואפילו המבוגרים מרוצים…

DSC_0748 (Copy) DSC_0650 (Copy) DSC_0644 (Copy) DSC_0618 (Copy) DSC_0615 (Copy) DSC_0630 (Copy)

הילדים זרמו באופן מרשים על כל הפעילויות, החל מעמדת הקעקועים:

DSC_0600 (Copy) DSC_0617 (Copy) DSC_0634 (Copy)

וגם במשחק קליעת החישוקים על העכביש (כולם רימו, נו אז מה)

DSC_0762 (Copy) DSC_0703 (Copy)

כולם זכו בפרסים כמובן, ועשו בהם שימוש נאות

DSC_0734 (Copy) DSC_0738 (Copy) DSC_0729 (Copy)

אפילו המבוגרים.

DSC_0868 (Copy) DSC_0912 (Copy) DSC_0914 (Copy) DSC_0846 (Copy)

אבל הכי כיף היה להצטלם בתוך הפה של הכריש

DSC_0768 (Copy) DSC_0666 (Copy) DSC_0668 (Copy) DSC_0664 (Copy) DSC_0931 (Copy)

בסוף כל הילדים חיבקו את הדר לפי התור. זה היה כל כך חמוד והיא היתה בעננים!

DSC_0811 (Copy) DSC_0812 (Copy) DSC_0823 (Copy) DSC_0807 (Copy)

ואז עוד הייתה עוגה…

DSC_0785 (Copy) DSC_0837 (Copy) DSC_0834 (Copy)

מזל טוב פיראטית קטנה… סליחה, נסיכה קטנה 🙂

DSC_0819 (Copy)

*******************

המון תודה לאמיר מחברת HIPHIP על הכלים החד פעמיים והתוספות – צלחות, כוסות, מעמד לקאפקייקס, מפיות, קיסמי חרבות, משחק העכביש, רטיות שחורות וורודות והמון המון מטבעות שוקולד. בקרו אותם באתר שלהם וגם בפייסבוק. וכמובן ללירז בללי שושן שדאגה שזה יקרה!

תודה לשרון, לאסתי ולסער על חלק מהצילומים, יצא לכם הורס!

תודה לאמא שלי שמצאה חלק גדול מהאביזרים של התפאורה בכל מיני ארונות נשכחים בעליית הגג!

וכמובן תודה לכל מי שבא לשמוח איתנו 🙂 נתראה בשנה הבאה (רק במבה, כן?)

חנות הרהיטים של יעל

רגיל

אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל במחוזותינו, חודש מאי הוא כנראה "חודש ימי ההולדת" הבלתי-מעורער. רק מלחשוב על כל האנשים הנפלאים שחוגגים בחודש הזה נהיית לי סחרחורת, שאני חייבת לשבת רגע עם כוס מים קרים לפני שאני בודקת את חשבון הבנק שלי.

אני רק אתן לכם טעימה כדי שתבינו כמה נשים מיוחדות חוגגות החודש.

אמא שלי המדהימה בעולם
אחותי היחידה וההורסת
הבת שלי מחמל נפשי
גיסתי המהממת ביותר

ויעל – החברה הכי טובה EVER! שחוגגת יומולדת ממש ברגעים אלה ושעליה רציתי לספר לכם היום.

946626_10151926707007738_1578741297_n

התמונה כאן למטה היא כנראה התמונה הכי מוקדמת שלנו יחד. נשים בהריון ובעלי קוצב לב – מומלץ להימנע!
מדובר פה במדורת ל"ג בעומר שהתרחשה אי שם בשנות ה-90. לי היה גשר וליעל היה שיער קצר, ושתינו ללא ספק התלבשנו גרוע בכל קנה מידה אופנתי.

photo

עכשיו, אחרי שהתאוששתם מההלם, הנה כמה דברים שלא ידעתם על יעל ושלא העזתם לשאול.

ליעל היתה תקופה לא קצרה בכלל של קרחות. אחרי כל תספורת, אני הייתי מקבלת ראשונה את הזכות לעשות לה ספיחס על הקוצים.

100-0004_IMG

יעל יכולה להרים אפילו אנשים עם עצמות כבדות כמו שלי (הזוג ברקע, אם אתם קוראים את זה, אנא הזדהו).

photo 1

יעל היא בעצם קאוגירל במסווה של בחורה רגילה לחלוטין (צולם לפני שהסוסים התחילו לזוז).

photo 2

ליעל יש שני מתכונים שאני בשום אופן לא מצליחה להחליט מה מביניהם יותר טעים – סלט חמוציות אלוהי או קאפקייקס נוטלה מושחתים – אז היא תמיד חוסכת לי את ההתלבטות ומביאה את שניהם.

10314664_10152406116253158_2658684890755902563_n

ליעל יש כלבה מצחיקה ומטורפת בשם מיקה, שתעשה הכל (הכל) בשביל חטיף לכלבים.

858680_10152818154787738_8900796230671233540_o

היא אפילו הכינה בובה בדמותה בסדנת הלבד שלי!

DSC_0816

ותמיד כשיש לאחת מאיתנו יומולדת, השנייה מזמינה אותה לסושי ב"Moon". באיזשהו שלב הבנו שזה קצת טיפשי, אז מעכשיו כל אחת משלמת על עצמה.

1533805_10152747371417738_212757992_n

– לירון, את חושבת שיעל תסכים לצאת עם מיקולה?
– אם תתאמץ מאוד, מיקולה, נראה לי שיש לך סיכוי. בחורה כזאת לא רואים כל יום.
– ואיפה היא גרה?
– ובכן, בשביל זה תצטרך להגיע עד נתניה.
– נתניה?! למה נתניה?
– למה לא? זו עיר עם יתרונות ברורים.
– מממ…
– יש שם חנייה!

אבל יש יתרון הרבה יותר ברור. נתניה היא ללא ספק עיר המציאות של ישראל. כשאמרתי את זה, יעל ענתה לי:

קראו לה בהרבה שמות – עיר הפשע של ישראל, הריביירה של ישראל, העיר הצרפתית הראשונה בישראל – אבל עוד לא קראו לה עיר המציאות של ישראל.

אבל מה, עם המציאוּת, כלומר – עם המציאוֺת, אין להתווכח.

לא פעם ולא פעמיים קיבלתי מיעל טלפון בהול, בדרך כלל בשמונה לפנות בוקר, לגבי רהיט נטוש כזה או אחר, שיש להצילו במיידי, ולרוב נעניתי בחיוב. לא תאמינו, אבל יעל כבר מצאה לי (בנתניה, כן):
כורסה קטנה
כורסה גדולה
שולחן סלון
מסגרת לתמונה
ושרפרף (עם בולי מס מותרות מקוריים!)

ואלה רק הדברים שאשכרה לקחתי!

אז אחרי שיעל סיפקה לי חומרי גלם לשנה, החלטתי לגשת למלאכה ולהתחיל לעבוד על זה. התחלתי בכורסה הקטנה. הנה תמונות ה"יש פוטנציאל" שלה:

DSC_0700 DSC_0702 DSC_0705

אז התחלתי לשייף, ומתחת נגלה עץ יפה וחזק ונעים, שביטל לי מיד את התוכניות להחביא אותו מתחת לצבע שמנת.

DSC_0355

השארתי את העץ, צבעתי בלכה בצבע דבש וריפדתי בבד מטריף מ"דנדו". התוצאה לפניכם.

כורסה אחרי DSC_0801_ DSC_0802_

נכון יפה?
אם בא לכם על הכורסה הזאת, היא כאן בחנות, ואם אתם חברים של יעל, אתם מקבלים אותה בהנחה רצינית, כדי שיישאר לכם עודף לקנות ליעל מתנה שווה 🙂

ולך יעל אהובתי, שתמיד נשאר החברות הכי טובות, כמו שרק אנחנו יודעות! נשיקות וחיבוקים – בדייט שלנו הערב 🙂

נחשוש להדרוש

רגיל

"כל פעם שיש לילד מהגן יומולדת, אני אומרת שזה שלי." (הדר ורדי, חודש-לשלוש)

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל הילדה שלנו חוגגת לעצמה יום הולדת כל יום, כל שעה, ואם אפשר, אז גם לכל שאר הבובות. מתחפשת, שמה כתר על הראש (את זה שהכנתי לה ליומולדת שנתיים), עורכת שולחן יומולדת ובדרך כלל גם דורשת בכל תוקף שירימו אותה על כסא. ככה זה כשנולדת בחודש מאי, וכל השנה יש טרפת ימי הולדת בגן ורק את צריכה לחכות עד סוף השנה 😦

יומולדת יומיומי

בגלל ואולי בזכות שגעת-היומולדת, נאלצת אני, אמא מיואשת, לזרום עם העניין ולנצל אותו לטובתי.
כי אם יש לה יומולדת
אז צריך מתנות
ואם כבר מתנות
אז שיהיו הנד-מייד
והופה!
הנה קיבלתי שעת יצירה לעצמי שאותה אני יכולה לתרץ ב"אני מכינה להדר נחשוש ליומולדת, אני עסוקה, לך תכין לה ארוחת ערב ואמבטיה ולא להפריע לי עכשיו" שכזה.

ואם אני נהניתי, למה שאתם לא? אז כתבתי לכם הדרכה לנחשוש פליז מתוק בצורת סוכרייה, שאפשר להתחבק איתו במיטה או מול הטלוויזיה. יאללה נתחיל.

אלה הדברים שתצטרכו, וחוץ מהם צריך גם מכונת תפירה, סיכות, 2 סרטי סאטן צבעוניים ואקרילן למילוי.

החומרים

מתחילים בלסמן ולגזור מרובעים מבדי הפליז. אני רציתי נחשוש בחמישה צבעים ובאורך כ-2 מטר, אז גזרתי מכל צבע 2 מלבנים באורך 23 ס"מ (20 ס"מ ועוד קצת ספייר). מידת הרוחב שלי היא 33 ס"מ (30 ועוד קצת ספייר). סה"כ גזרתי 10 מלבנים בגודל 23X33 ס"מ.

DSC_0743 DSC_0750

מניחים 2 מלבנים אחד על השני כך שיהיו חופפים זה לזה, ושצד ימין של האחד יפנה לצד ימין של השני (צד ימין כלומר הצד היפה יותר). מחברים בסיכות לאורך הצלע הארוכה של ה-30 ס"מ. תופרים במכונה תפר לכל האורך.

DSC_0753

ממשיכים לחבר את כל המלבנים אחד לשני, ותופרים את כולם באותה דרך.

DSC_0757

בסופו של דבר, לאחר חיבור עשרת המלבנים אחד לשני, מתקבלת רצועת בד ארוכה וצבעונית. ככה זה נראה כשהפכתי לצד ימין (כל התפרים מתחת).

DSC_0765

איך שזה ככה פרוש על הרצפה, מקפלים את כל הרצועה לשניים, לאורך, ומחברים בסיכות. כל התפרים נשארים בחוץ.

DSC_0780

עכשיו תופרים תפר אחד ארוך-ארוך לכל האורך כדי לסגור את הנחשוש מהצד השני. מתחילים את התפר 10 ס"מ מההתחלה ומסיימים אותו 10 ס"מ לפני הסוף. עוד מעט תבינו למה.

DSC_0781

עכשיו, כשהנחשוש סגור לאורך משני הקצוות, אפשר להפוך אותו לצד ימין כך שהתפרים ייעלמו בפנים. הופכים אותו כמו שהופכים גרב… רק ארוכה מאווווווד.

DSC_0783

עכשיו, יש לנו גרב שסגורה לכל האורך (פחות 10 ס"מ בהתחלה ו-10 ס"מ בסוף), שפתוחה ברוחב משני הצדדים. נסגור קצה אחד בתפר חיצוני, ניצב לתפר האורכי שעשינו קודם.

DSC_0782_ DSC_0784

פה מגיע החלק הכיפי של המילוי. מכיוון שהנחשוש כזה ארוך, קשה להגיע עד לסוף שלו. מה שעשיתי הוא להפוך שוב את הנחשוש לצד שמאל, ולהתחיל למלא תוך כדי שאני הופכת אותו חזרה. מאתגר!

DSC_0785

עכשיו, כשהנחשוש מלא, סוגרים גם את הקצה השני בתפר חיצוני. כמו בקצה הראשון, גם כאן תופרים בניצב לתפר האורכי, בנקודה שבה הוא מתחיל (10 ס"מ מהקצה).

DSC_0786

כמעט סיימנו! את הבד שנשאר לנו בקצה גוזרים לרצועות (עד התפר כמובן) וככה זה נראה:

DSC_0787

קושרים סרטים צבעוניים בשני הצדדים, ומתיישבים לנוח…

DSC_0788IMG_0129_

נראה לי שהדר אוהבת את המתנה שלה. אז מה אם ממש בא לי להכין לה עוד מתנות יומולדת? הן עוד יצאו אל הפועל בקרוב. מזל שיש לה יומולדת כל יום!

DSC_0789

פסח ומגירת הגרביים שלי

רגיל

אז מה, כבר פסח, הא?

למקרה שתהיתם, הדר יודעת את כל המילים של מה נשתנה. היא אפילו יודעת את הפירוש של המילה "מסובין", ושעוף זה חמץ. מה שמלמדים היום בגנים, זה משהו.

אחד הזיכרונות הכי חזקים שלי מליל הסדר כילדה, הוא העניין עם האפיקומן. סבא היה עוטף אותו במגבת מטבח, סבתא או אמא או דודה היו נעלמות עם החבילה במטבח, ובאורח פלא, החבילה הייתה משוגרת למסתור במקום אחר לחלוטין בבית. מוצא האפיקומן היה מקבל…

– אופני BMX חדשים עם גלגלי עזר ופרנזים בצדדים!
– לא, מיקולה, קרוב. גרביים.
– טיסה ליורודיסני כולל כל הפינוקים ופגישה אישית עם פרנסואה הולנד!
– מיקולה, אמרתי גרביים. לא שמעת?
– כלב?
– גרביים, מיקולה, גרביים.
– מיקולה יודע! תחתונים!
– קרוב. גרביים.

אז זהו. כל הילדים (לא משנה מי מצא את המצה) נעמדו בשורה, וסבא שלי הגיש לכל ילד בתורו חבילת גרביים (לפעמים תחתונים), על אפו ועל חמתו של המוצא הישר.

עכשיו אמא שלי קוראת את זה ואומרת "נו, איזו ילדות עשוקה היתה לך!". אז אמא, הכל בסדר, זו היתה מתנה מצוינת. חלק מהגרביים האלה אפילו עולים עלי עד היום!

אספתי לכם כמה מתנות חג מהממות לקטנטנים שלכם (למקרה שלא יהיו גרביים בחנות), כמה בגדים יפים ל-סדר ולחופש, וכמה פעילויות כיפיות שיעבירו לכם את הסיוט ושמו "3 שבועות חופש" ברגוע. נתחיל?

מתנות

כמה שלא תתעבו את הטלוויזיה, בחופש הכי נוח לזרוק עליה את הילדים. הקטנה שלי מעדיפה אנימה יפנית, או ליתר דיוק, סרט אחד בשם "השכן הקסום שלי טוטורו". היא צופה בו בריפיט ואני נופשת לי על הספה עם האייפון (אמא למופת – זאת אני). בקיצור, אם הילדים שלכם גם כאלה, הם צריכים כריצ'רץ' – 4 כריות שמתחברות לפוף/שזלונג אחד ארוך ומפנק. להשיג אצל דנה שיינהורן בחנות שלה "בייביסיטר" במרמלדה.

456122 456121

מוצר שגיליתי רק אתמול, ואני לא מפסיקה להתלהב ממנו, הוא התכשיטים המתוקים-מתוקים (תרתי משמע) של אסתי כהן. אסתי יוצרת מפימו קאפקייקים, קומקומי תה, חתלתולים, סושי ודונאטס מיניאטוריים – ותולה אותם על שרשראות ועגילים שפשוט בא לתת בהם ביס קטנצ'יק קטנצ'יק (שלא ייגמר חלילה). כנסו לאתר ותווכחו בעצמכם.

10007536_10151965829561993_7452918410061987479_n 10154996_10152094074041633_870461736329141667_n

לעומת זאת, מותג שאני עוקבת אחריו (בחשאי) כבר הרבה זמן, הוא "עמנואלה", החנות של לילך עמנואל. יש לה כל כך הרבה מוצרים (בעיקר לילדים אבל לא רק), וכולם כל כך עדינים ותפורים בצבעים כה נעימים, שפשוט בלתי אפשרי לבחור. לכן החלטתי להראות לכם כמה דברים! אז אם בא לכם להכניס קצת משב רוח רענן לחדר הילדים – הייתי הולכת על כריות הנחשוש היפות ועל קישוטי העוגנים לתלייה על הקיר. לפרטים, כנסו לפייסבוק.

988440_571271329646401_1731475216_n 1932291_561356787304522_2096086241_n

עוד יוצרת מוכשרת (כולן נשים, ככה זה) היא ענבל טננבאום, מ"כפתורים – אמנות בנייר". ענבל עושה כל מה שקשור לנייר וסקראפ – החל מכרטיסי ברכה, דרך שלטים לחדר, ועד לאלבומים מעוצבים (פסח זה זמן מצוין לעשות סדר בתמונות המשפחתיות). אני אוהבת במיוחד את התמונות הדקורטיביות שלה – תוספת מקסימה לחדר הילדים. כנסו לפייסבוק ותגלו עוד המון דברים חמודים.

1962728_789041117790477_639170957_n 10153669_788476221180300_1846348752_n

בגדים

לא יודעת אם שמעתם, אבל המותג האמריקאי The Children's Place הגיע לארץ לאחרונה, ולא מזמן נפתחה חנות ראשונה באזור המרכז (בכפר סבא! כמה נוח!). אני לא רוצה לדבר על הקולקציה ה"רגילה" שלהם, העשירה בצבעים, והדפסים חמודים, ודיטיילים מושקעים, ובכלל מלאה בשמחת חיים. אני דווקא רוצה שתשימו לב לקולקציית ה Dressy שלהם, כי אחרי פסח היא נעלמת ועכשיו בדיוק זה הזמן לקנות שמלות מהממות לפסח, או חליפת דון ז'ואן לגברברים הקטנים.

DSC_0390 DSC_0391 DSC_0385

ברשת שילב בטוח תמצאו משהו ללבוש כי יש להם המון קולקציות השנה, החל מבגדי הג'ינס ודמויי-ג'ינס לקטנטנים, בגדי גוף חדשים עם הדפסים מגניבים של כלי עבודה (אני צריכה כזה לתינוק הבא), קולקציית חיות סופר-חמודה וכמובן שמלות נסיכותיות מאוד. אבל בעיקר כדאי לשים לב לקולקציית לבוש החוף של השנה, שהפריטים השווים במיוחד בה הם בגדי הים בדגמי מלחים לגברברים, והגלביות (!) הרקומות לבנות.

2014-04-09_134016 2014-04-09_133922

פעילויות

זה קצת משוחד להמליץ על סדנאות הלבד שלי, אבל אין לי ברירה אלא לעשות זאת, פשוט כי כל כך כיף בהן. ובדיוק עכשיו, במהלך חופש פסח, מתקיימות סדנאות מיוחדות להורים וילדים, בהן הילדים מכינים לגמרי בעצמם בובה או תמונה לחדר. כנסו לפייסבוק ותראו איזה תוצרים מקסימים הכינו בסדנאות שלי, ולחצו כאן כדי להירשם.

DSC_0404

אם אתם בצפון (כמובן שאתם בצפון, כולם בצפון), ובא לכם סדנה משפחתית, לכו לסדנאות של רחלי מ"יוצרים בירוק". מדובר בסדנאות מיוחדות ואקולוגיות מאוד של יצירה בעיסת נייר. אז קחו את בקבוק השמפו לרצפות שהרגע סיימתם (כי ניקיתם לפסח, לא?), סעו למושב לימן והכינו ממנו כלי אחסון מגניב. כנסו לפייסבוק של יוצרים בירוק ותבינו במה מדובר – התמונות מדברות בעד עצמן.

61362_128238177225277_319336_n

חג שמח!!!

כל מיני שופינג

רגיל

אחד הדברים הכי קשים בעבודה שלי הוא העניין הזה של השופינג.
אתם בטח מבינים כמה נורא זה שכל כמה זמן אני נאלצת לצאת לעיר, לקנות כל מיני חומרי יצירה מעניינים וחדשים, ללטף בדים, להריח עצים מנוסרים, לבחור רהיטים ולהסתובב בשמש עמוסת שקיות כאחרונת עקרות הבית עם הבעל העשיר שמטיילות כל היום בחנויות.

ההבדל היחיד הוא שהשקיות שלי הן בדרך כלל מחנויות של חומרי בניין.

רשימת קניות סטנדרטית שלי נראית ככה:
ברגים 5X40
נייר 0
פריימר
מברשת ספוג
סט מפתחות אלן
סיכות

האמת שהחבר'ה בחנות לחומרי בניין כבר מכירים אותי, למרות שעדיין יש שם מוכר אחד שכל פעם אומר שעדיף שאני אביא את בעלי כדי שהוא יבחר.

אבל לפעמים, בין פטיש למסמר, יוצא לי להגיע לחנויות  שכל כך כיף בהן, שאפשר להסתובב שם שעות ולהתלבט, בין צבע כזה לצבע כזה, בין דוגמה כזאת לאחרת, בין שולחן לכסא. רציתי להכיר לכם כמה כאלו.

מ-ל-א צבעים
לצפוניים שבינינו, או סתם למשקיענים שמוכנים לנסוע עד קיבוץ אפק, מחכה לכם בין העצים ביתן קיבוץ שנראה מאוד לא מפתה מבחוץ, אבל כשנכנסים פנימה, מתגלה עולם שלם של צבעים. קוראים לזה "חיננית", ויש כאן חוטי טריקו לסריגה בכל הגוונים והמרקמים שאפשר לחלום עליהם.

Picture 1201

אני מצאתי כאן חוטי לייקרה וורודים ומושלמים לתחפושת נסיכה של הדר (הדרכה בקרוב), ואחרי שסיימתי לסרוג לה כתר ושרביט, כבר הייתי בשוונג והתחלתי סלסלה. או שטיח. נראה איך יבוא לי להמשיך את זה…

DSC_0215

מ-ל-א מתיקות
מסתבר שקיבוץ אפק הוא לא סתם כמה בניינים נידחים אי שם בפרברי הקריות. כשיצאתי מחיננית, ראיתי שלט ששלח אותי לחנות יד שנייה בשם "הקרוואן". אצל מלכה החמודה, בעלת החנות, תוכלו למצוא בגדי וינטג' מקסימים, ועם התפאורה הקיבוצית מסביב זה מסתדר מצוין ברוח העלייה השנייה. אבל בעצם, רציתי לכתוב דווקא על הדוכן הקטן שמלכה מארחת בשבתות – הדוכן של ציפי, בו ציפי מוכרת בצניעות ובנועם בובות נפלאות ונוסטלגיות מעשה ידיה להתפאר: בובות מגרביים צבעוניים ובובות ליצן שמציצות מתוך קונוסים (יש לזה שם? מי יודע? ציפי קוראת לזה "טו טו").

Picture 1205 Picture 1206 Picture 1204

 לא יכולתי לעמוד בפיתוי וקניתי לבת שלי את הליצן הזה. או שאולי קניתי אותו לעצמי, גם זאת אפשרות.

DSC_0218

 מ-ל-א רהיטים
לתת למישהי כמוני להסתובב בחנות של רהיטי וינטג', כשכל שידה או שולחן מתחננים אלי שאקנה אותם ואשפץ אותם ואשים אותם במקום של כבוד בבית שלי, זה כבר ממש גובל בהתעללות. וכשכל הדברים אפילו לא יקרים במיוחד, קיימת סכנה ממשית שכל הסטודיו שלי (שמלא גם ככה ברהיטים לפני או אחרי שיפוץ) – יעלה על גדותיו. ב"דנדש" שמול קניון איילון מביאים כל שבוע 2 משאיות מלאות ברהיטים מכל העולם, ולכן כל פעם שתגיעו לשם – יהיו דברים חדשים. אבל כדאי להזדרז, כי באותה מהירות שזה מגיע, זה נחטף.

Picture 1034 Picture 1035 Picture 1037

הסקרטר המהמם הזה שלמעלה, למשל, היה יכול להיות שלי אילולא (נחשו את התשובה הנכונה):

1. מחירו האסטרונומי
2. צורתו המשעממת
3. הלקוחה החוצפנית שבאה שנייה לפני והכריזה עליו בעלות, ואם אני אתפוס אותה בסמטה חשוכה היא כבר תראה מה זה לגנוב לי כזה דבר מושלם מתחת לאף

ניחשתם?

מ-ל-א סרטים
כמו שמצאתי את "הקרוואן" ליד "חיננית", ככה בדיוק מצאתי את "אבנט" מתחת ל"דנדש". חיפשתי בדיוק סרט קישוט לכיסאות שעבדתי עליהם, ולא מצאתי משהו שאני אוהבת בשום מקום. ואז, כשנכנסתי לחנות הזאת, הרגשתי שהגעתי לגן עדן של התופרות עלי אדמות. בדים על בדים על חוטים על צמר על כפתורים וכל דבר שנפשכם חפצה לתפור או לסרוג אי פעם. כמובן שניצלתי את ההזדמנות והתחדשתי לי בבדים לריפודים מתוכננים ובפרחי סאטן לתחפושת של הדר. חוץ מזה, עמדתי בערך שעה מול הסרטים האלה עד שבחרתי סרט מתאים לכסאות.

Picture 1039

אתם בטח תוהים מה בחרתי בסוף ואיך יצאו הכסאות. אז הנה:

DSC_0219_ DSC_0227_ DSC_0229_

וקלוז אפ על בד המעצבים המיוחד:

DSC_0223_

הם כמובן למכירה בחנות שלי – כסט של ארבעה.

ביי בינתיים 🙂

נסיכות של בזוקה

רגיל

אז פורים מתקרב בצעדי ענק. גם אליכם? כי אלינו הוא שועט במהירות על-קולית ככל שהימים עוברים והתחפושת עוד לא מוכנה. ולמה היא לא מוכנה אתם תוהים?
אז ככה.

שאלתי את הדר למה היא רוצה להתחפש השנה. בכל זאת, בת רבע-לשלוש שיודעת בדיוק מה היא רוצה ועומדת על שלה, ואם אני אגיד משהו אז אוי ואבוי לי. האמת, בתוך תוכי חששתי. מה אם היא תגיד "נסיכה"? או "מלכה" או "פיה"? זה ישבור את כל המסורת המשפחתית שלנו של תחפושות מתוחכמות ומאגניבות. פור דה רקורד, אני אף פעם לא התחפשתי לכזה דבר.

DSC_0480

הילדה אמרה "טיגר", ואני נשמתי לרווחה.
ישששששש
לפני שהיא תתחרט אצתי רצתי לאיביי, הזמנתי טיגר, כססתי ציפורניים עד שזה הגיע, וכשזה הגיע ופתחנו בהתרגשות את החבילה, הבנו שזה כל כך גדול, שהיא תתחפש לזה מינימום בגיל 12 (אולי).

ברוב ייאושי, בישרתי לקטנה שלטיגר לא מתחפשים השנה, ושאלתי שוב למה היא רוצה להתחפש.
"למלכה".
(אוקיי לא כזה נורא)
"סליחה, לנסיכה".
(מממ)

 אז כשזוהר אמרה לי שהשידה שלה מיועדת לאחייניתה, מיקה, נסיכה קטנה בת חמש, ישר חשבתי על הנסיכה הקטנה שלי.

 זוהר היא הזוכה המאושרת בתחרות שערכנו בשיתוף אתר העיצוב השווה "בניין ודיור". במסגרת התחרות, המשתתפים העלו תמונות של הרהיט הישן שלהם, וסיפרו למה הם רוצים שנשפץ להם אותו במתנה. מתוך כל התמונות, נבחר רהיט אחד – השידה של זוהר, שנמצאה ברחוב במצב רעוע פלוס פלוס, ובצבע גרוע מינוס.

זוהר סיפרה:

אספתי אותה מהרחוב כי מצאו חן בעיני הצורה והקימורים שלה. זה היה גדול עלי לשפץ את זה, ואמרתי לעצמי – מקסימום זה יחזור לרחוב… ואז פתאום ראיתי את התחרות של "בניין ודיור", והעליתי את התמונה. לא חשבתי שמישהו בכלל ירצה לקחת את זה…

אז מסתבר שיש כמה משוגעים בעולם (אני), שמסכימים לקחת את זה, כי הם סוברים שאם מקשיבים טוב טוב, אפשר לשמוע פוטנציאל גדול צועק בקול ענות חלושה מתוך העץ. ככה השידה נראתה כשהיא הגיעה אלי:

DSC_0358

 החלק העליון היה שבור

DSC_0361

המגירה הייתה אכולה לגמרי

DSC_0362

התחתית שאליה היו מחוברות הרגליים הייתה טוטאל-לוס

DSC_0368

מאחור היתה מחוברת מין קופסת עץ הזויה שמישהו אילתר מסיבה עלומה (פירקתי מיד)

DSC_0364

ואם לא די בכך, הכל היה צבוע בספריי זהב, ומקושט בספריי כסף. סירייסלי?!

DSC_0363

כל הזמן הזה, מיקולה לא אמר מילה, הוא רק עמד שם והפריע לי ועשה בלונים בבזוקה שלו.

gum2

אז התעצבנתי ופירקתי לזה את הצורה.
(לשידה, לא למיקולה)

DSC_0372

אחר כך הרכבתי והדבקתי וחיברתי תחתית וגב ומדף חדשים, ואז פתאום זה היכה בי! השידה הזאת תהיה בצבע שמנת (כמו שזוהר רצתה) וקצת בוורוד (כמו שנסיכות רוצות).

DSC_0524_

עם ידית שכשמצאתי אותה ידעתי שזה זה.

DSC_0503

ועוד קצת תמונות.

 DSC_0499 DSC_0505 DSC_0521 DSC_0536

זוהר אומרת:

וואו! מיקה תמות על זה!!!

אז תתחדשי, מיקה!
ואני זזתי לתפור גלימה של נסיכות 🙂

מיקולה בן שנה!!! אהההההה

רגיל

ביום שישי האחרון סיפרתי למיקולה בהתרגשות, שביום ראשון, כלומר היום, יש לו יומולדת.

יומולדת שנה!

כן, עברה שנה שלמה מהתשיעי לפברואר אלפיים ושלוש עשרה, אז פרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג שלנו, שבו הצגתי לעולם את המפלצתון החמוד שלי.

שנה שלמה!

חשבתי, בתמימותי, שמיקולה יקפוץ לשמיים ויעשה סלטות באוויר וינופף בידיו הקטנות בשמחה והילולה. אבל לא. לעומת זאת, קיבלתי את הפרצוף הזה:

fb teaser profile pic

ניסיתי לרדת לעומק העניין, ולהבין איך יכול להיות, שב-364 הימים האחרונים מיקולה לא הפסיק לשאול אותי מתי יש לו כבר יומולדת, וכשמגיע היום המיוחל, הוא עושה פרצוף של מלפפון חמוץ.

"מיקולה בן שנה. מיקולה זקן ממש"
"מיקולה כבר ינוח בקבר"
"מיקולה כל כך זקן, שכשהוא נולד אפילו עוד לא היה וידאו באינסטגרם"

 אוקיי, ידעתי מראש שיש לי עסק עם פולנייה במסווה של יצור קטן ופרוותי, אבל לא חשבתי שמשבר גיל השנה יתפוס את מיקולה בכזאת חומרה. החלטתי לנסות ולעודד אותו באופן לוגי וברור, והזכרתי לו שבשנה האחרונה הספקנו לעשות המון המון דברים חשובים.

למשל, שאת הפוסט הראשון שהעלינו בבלוג ראו 1000 איש ביום אחד.

ושבשנה האחרונה היו לנו מעל 16,000 צפיות בבלוג.

שיש לנו בבלוג יותר מ-500 תמונות מקסימות המשולבות במעל 30 פוסטים.

ושלא פעם ולא פעמיים הפוסטים שלנו הופיעו בראש רשימת הפוסטים הפופולריים ביותר של וורדפרס בעברית.

שיש לנו כמעט 600 אוהדים בפייסבוק שמלייקקים ומגיבים ונהנים לקרוא אותנו.

ושיש לנו מדור קבוע של הדרכות "עשה זאת בעצמך" באתר העיצוב המוביל בישראל – בניין ודיור.

שבחנות שלנו נמכרים עשרות מוצרים, ביניהם רהיטים משופצים שכל אחד מהם יחיד ומיוחד, עבודות קרמיקה מקוריות, מוצרי לבד מתוקים וצבעוניים, וקיטים טרנדיים לרקמת איקסים.

ושבסדנאות הלבד שלנו השתתפו כל כך הרבה אנשים מקסימים ויצירתיים שיצאו עם חיוך ענק ובובה מעשה ידיהם.

נשמע טוב, לא?
כנראה שכן, בהנחה שאתם לא מיקולה.

fb teaser profile pic2

הבנתי שקול ההיגיון לא יעזור כאן, ושלפתי את נשק יום הדין.
הכנתי למיקולה הפתעה.

– מיקולה, אתה יודע למה כדאי לך לשמוח ביומולדת שלך?
– אין שום דבר משמח ביומולדת של מיקולה.
– גם לא סשן צילומי קייק סמאש?
– קייק מה?
– "קייק סמאש", נו, צילומים כאלה שעושים בגיל שנה, שמלבישים אותך בכובע מגוחך ועניבה תואמת, ואתה מקבל עוגה מושקעת מבצק סוכר במלא כסף ויכול לחרב אותה ולאכול אותה עד חורמה ולהתלכלך עד כלות, ככה שמתאבקים בבוץ יראו חובבנים לידך…
– לירון, יכול להיות שאמרת עוגה?

מאותו רגע מיקולה הפך לשד טזמני, ולא נח ולא שקט עד שהגיעה העוגה. ככה זה נראה 28 שניות אחרי.

יומולדת שנה

 אני מאחלת למיקולה ולי שנה שנייה פורייה ונהדרת, מלאת חדוות יצירה וכיפית, משעשעת לרוב ומרגשת לעיתים. שנכיר עוד המוני אנשים נפלאים ומעניינים לעבוד איתם או עבורם, שנמשיך להמציא ולחדש כי יש לנו אינסוף רעיונות, ושנגדל ונגדל כי השמיים הם הגבול.

ומה אתם מאחלים לנו? אתם מוזמנים לכתוב בתגובות 🙂

חוץ מזה, כדאי לכם לעשות לייק ולעקוב אחר עמוד הפייסבוק שלנו, כי בעקבות כמויות הסוכר שמיקולה זלל, הוא קצת עף על עצמו עם רעיון די פסיכי של "כל יום מוצר אחר בחצי מחיר למשך שבוע".

–          חצי מחיר? השתגעת מיקולה???
–          לירון, זה היומולדת של מיקולה אז מיקולה מחליט. תפרסמי ותשתקי!

**********************

המוצרים שבהנחה:

סדנת לבד בחצי מחיר! 75 ש"ח במקום 150!

סדנת לבד בחצי מחיר! 75 ש"ח במקום 150
לחצו על התמונה לפרטים

פרצופוני קרמיקה לתליית מגבות או בגדים בחצי מחיר! 50 ש"ח במקום 100

פרצופוני קרמיקה לתליית מגבות או בגדים בחצי מחיר! 50 ש"ח במקום 100
לחצו על התמונה לפרטים