כסאות לילך

רגיל

שני כסאות יפים ישבו להם בעליית הגג של דודה מרים במשך עשרות שנים. לא מזמן קיבלתי ממנה טלפון.

– לירון, יש לי שני כסאות של "דניש". מכירה?
– דניש? כלומר, טולמנ'ס דניש?
– בדיוק אלה. הילדים שלי לא רוצים אותם. את באה?

באה? זו שאלה בכלל? בטח שבאה! "דניש", החברה שהקימו בשנות ה-60 הזוג טולמן (לימים בעלי "טולמנ'ס"), ייבאה פריטי ריהוט מעוצבים מארצות סקנדינביה, והיא היתה קצת כמו "איקאה" של ימינו.

– נוסעים לאיקאה?!?
– לא בדיוק, מיקולה, אבל דומה. למה, אתה צריך משהו לבית?
– כן. נגמרו למיקולה הכדורי-בשר השבדיים!

בקיצור, ככה הגיעו אלי הכסאות מעליית הגג של דודה מרים. חוץ מקצת אבק, הם היו במצב מעולה:

כסאות מדודה מרים

את ההשראה לשיפוץ הכסאות קיבלתי מחברתי הטובה, מחמל נפשי, לילך. לילך, כמשתמע משמה, אוהבת – מה אוהבת, מתה – על צבע סגול. היא לובשת סגול. מתאים לה סגול. גם הספות בבית שלה סגולות. אפילו לבן שלה יש עיניים… טוב, נסחפתי, יש לו עיניים כחולות.

אגב, זה היה ממש קטע: לפני כמעט שנתיים וחצי, דקה אחרי שסיפרנו לכל החבר'ה, במסיבה אצלנו בבית, שאנחנו בהיריון, לילך ישר משכה אותי לחדר השינה ובישרה בשורה דומה. לא רק דומה, אלא אפילו זהה – אנחנו הולכות ללדת באותו יום! בסופו של דבר, הקטנצ'יק שלה יצא בדיוק שבוע לפני הדר, ובדיוק דקה לפני שלילך הייתה בטוחה שההיריון הזה יימשך עוד שנה לפחות.

להלן לילך ואני, מתפוצצות לנו יחד עם בטן של חודש שמיני:

לילך ואני

חזרה לענייננו: צבעתי את הכסאות בצבע לילך עדין, התאמתי בד פרחוני מהנחלה, וקראתי להם – איך לא – "כסאות לילך" .
כדי שיהיה אפילו עוד יותר רומנטי, מיקולה הביא אגרטל עם פרחים (יבשים, אבל לא נורא). זה מה שיצא:

lilach chair0

חפשו את "כסאות לילך" בחנות – יש שניים כאלה למכירה.

מודעות פרסומת

»

  1. אוי מיקולה, מיקולה…כמה שאני שמחה שאתה אוהב כדורי בשר שבדיים. זה בהחלט משפיע על ההחלטות של לירון!
    זה רעיון אדיר לעשות "פרש". לרענן כסאות ישנים. בעיקר כשהכסאות נוחים כל כך. חבל שלדודה מרים היו רק שניים, עוד שניים היו הופכים אותם לסט נהדר, שמח וצעיר. יש מצב שאת מרפדת/מחדשת לנו ת'סלון?? 🙂
    חוצמזה, יש לך כשרון נפלא לפזר ספורים פיקנטיים על אנשים וחברים, שמתיחסים באופן מושלם לנושא הרשומה.
    יישר כח אוהבת אותך [ולא להזניח את נושא המוביילים] 🙂

    • אילנה, אילנה, זה לא פייר!
      אני כל הזמן מחכה ומחכה שתכתבי פוסט בבלוג שלך כדי שאוכל להגיב לך גם כל כך יפה… אז קדימה, לכתוב 🙂

      הסלון שלכם יכול לקפוץ אלי ונראה מה אפשר לעשות לו…

      הסיפור על לילך היה אך מתבקש, והיה לי כיף להזכר בו ולכתוב אותו.

      ומיקולה מוסר, שמאז שהתגלה בשר סוס בכדורי הבשר של איקאה, הוא מחרים אותם, ונאלץ לאכול שוקולד במקום 🙂

      נשיקות! (תשובה בנושא המוביילים באינבוקס שלך, ראית?)

      • אתחיל מהסוף – לא ראיתי כל הודעה באינבוקס שלי, בהנחה שאת מתכוונת לפייסבוק שלי…אז אנא לכתוב לי שוב, בבקשה.
        ובקשר להעלאת רשומה חדשה.. את צודקת. זה באמת לא בסדר. אני חייבת לתפוס שיחה עם השותפה שלי לענייני כתיבה [מוזה, שמה]. אני מקווה שבחפשת הפסח הבא עלינו לטובה [עוד שבועיים] נמצא זמן לכתיבה 🙂
        ליל מנוחה!!

  2. פינגבק: בית היוצרת | Mikolla

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s