פותחים שולחן

רגיל

את השולחן המקסים הזה ירשתי ממכרים שכבר לא רצו אותו. הילדים שלהם קשקשו עליו בטושים והוא היה מוכתם בסימני מים. ככה הוא נראה כשהוא הגיע אלי:

 שולחן פרובנסיאל - לפני

–         אז מה, מיקולה, מה נעשה עם השולחן הזה? רואים שיש לו פוטנציאל.
–         למה את אומרת למיקולה מילים קשות שהוא לא מבין?
–         מה, פוטנציאל?
–         פרובנסיאל, בדיוק.

האמת? סגנון פרובנסיאל יכול מאוד להתאים לשולחן הזה. עץ מלא, ניחוחות של כפר, לוק מיושן, משופשף, רומנטי. יופי, עוד לפני שהתחלתי לעבוד אני כבר מפנטזת על חוות סוסים נידחת בנוף צרפתי מוריק, שבה נער אורוות מחוספס – פרנסואה שמו – מבשל בשבילי נזיד עגבניות לוהט, אותו אנחנו זוללים בישיבה מול האח הבוערת, מכורבלים בשמיכה עשויה צמר כבשים. פרנסואה מוסיף עוד עצים לאח, ומעסה את כתפיי בעדינות, תוך שהוא מזמזם פזמון-רועים צרפתי עתיק יומין. טוב, די! לעבודה!

ככה נראה השולחן – אחרי:

 שולחן פרובנסיאלי

 אחרי ליטוש מאסיבי של הפלטה העליונה עד שכל הטושים נעלמו כליל,
אחרי צביעת הפלטה בכמה שכבות טובות של לכה,
אחרי צביעת הרגליים בצבע ירקרק-ליים בהיר,
ואחרי שפשופים ליצירת מראה כפרי רומנטי.

הנה עוד כמה תמונות:

provecial table2 provecial table4 provecial table3

את הקערה שבתמונות תוכלו למצוא בחנות.
השולחן עצמו מצא בית חדש: מיכל, אישה מקסימה מרעננה, רכשה אותו ממני והוא יושב עכשיו בבית שלה, כשעליו עציץ סיגליות פורח.

שולחן פרובנסיאל אצל מיכל

עכשיו תסלחו לי, אני צריכה להזמין כרטיס טיסה למרסיי…

מודעות פרסומת

»

  1. השלחן ששב מן המתים 🙂
    אני הייתי חושבת על ניסור הרגליים עד לקושרות של השלחן… מצד שני, אצלי זה בכלל היה נשאר בשלב של "חושבת".. אז קטונתי …!
    חוצמזה, הצבע הירוק מדליק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s